ארכיון המגזין

אחת המגמות הבולטות בפארנבורו השנה היא המעבר מתצוגה פיזית-ממשית שאפשר למשש בידיים, להתרכזות בתצוגה דיגיטלית על מסכי ענק. העלייה המסחררת בביצועים הדיגיטליים וביכולות הדיגיטליות, יחד עם העמקת השימוש באינטליגנציה מלאכותית מאפשרות המחשה חווייתית של המוצר – ובשבריר מהעלות. לכן, התצוגה האווירית לחובבי תעופה אמיתיים, הייתה אולי פחות מרגשת מבשנים עברו ופחות מטוסים הרעידו את הביתנים – אבל בדיגיטל הרחקנו לכת עד כדי כך שאנחנו מדברים על אפשרות לדלג לחלוטין על פיתוח של אב טיפוס פיזי – ולגשת היישר לייצור סדרתי.

במובן זה, הבינה המלאכותית במערכת היא הרבה מעבר לכלי עבודה סטטי לאיסוף או ניתוח נתונים – היא מתפקדת ככוח מניע (Driving Force) המעניק דחיפה קדימה לעבר עבודה איכותית וחדשנית יותר. היא מאפשרת להציע פתרונות חדשים לאתגרים הנדסיים מורכבים ולבחון חלופות באפס זמן. עם זאת, ואלואה מדגיש נקודה קריטית אחת: הגורם האנושי נשאר תמיד במרכז. המערכת נועדה להנגיש ידע מתמחה ולבצע אוטומציה, אך השליטה, הבקרה והאישור הסופי של הפתרונות המורכבים נותרים תמיד בידיו של המהנדס האנושי.

דאסו סיסטמס

כידוע, בעולם התעופה והביטחון המודרני, פיתוח של מוצר חדש הוא מרוץ נגד הזמן, העלויות והמגבלות הפיזיות. אלכסיס ואלואה, ראש תחום הפיתוח העסקי בצוות התעופה והביטחון של ענקית התוכנה דאסו סיסטמס (Dassault Systèmes), הציג לנו במסגרת התערוכה האווירית בפארנבורו חזון שבו המושג "אב-טיפוס פיזי" הופך לנחלת העבר. באמצעות פלטפורמת 3DEXPERIENCE, וגיוס הבינה המלאכותית ללב התעשייה החברה מובילה מהפכה תעשייתית המבוססת על ניהול "תאום וירטואלי" לאורך כל מחזור החיים של המוצר.

כדי להבין את גודל השינוי, יש להבחין תחילה בין המושג המוכר "תאום דיגיטלי" (Digital Twin) לבין "תאום וירטואלי" (Virtual Twin). ואלואה מסביר כי התאום הווירטואלי אינו סתם אוסף פסיבי של נתונים, או ייצוג גרפי שמראה כיצד המוצר נראה כיום. מדובר במודל חי ורב-פעמי, המועשר בכל המידע ההיסטורי והתפעולי של המוצר. מודל זה, הסביר ואלואה, מאפשר להריץ סימולציות מתקדמות, להעריך תרחישים עתידיים וללמוד לקחים מביצועי העבר, ובכך הוא מהווה מקור חיוני של ניסיון לפיתוחים הבאים.

כאשר צוללים לתוך עולם ההנדסה של הפלטפורמה, נחשף ייצוג תלת-ממדי מלא של המוצר, המחובר באופן מיידי לכל רשימת החומרים (BOM). סביבה זו זמינה באופן מיידי לכל משתמשי הקצה בארגון, ואף ניתנת להרחבה עבור ספקים חיצוניים הזקוקים לגישה כדי לתכנן רכיבים ספציפיים. מעבר לכך, הפלטפורמה מנהלת את כל תהליכי הממשל והבקרה הנדרשים.

אחד היתרונות הבולטים של המערכת טמון בלשונית שיתוף הפעולה. נתונים בפלטפורמה משמשים כלי מרכזי לחיבור בין הדיסציפלינות השונות בתוכנית. באמצעות ניווט בקהילות פנימיות – מעין "פייסבוק ארגוני" – הצוותים יכולים לנהל רעיונות ולרכז מידע לא פורמלי כדי להבין טוב יותר את מגמות השוק, הדרישות הטכניות ורמת הבשלות של הטכנולוגיות השונות.

מתוך הרעיונות הללו צומחים פרויקטים מוגדרים. המערכת אינה מסתפקת בהצגת מסמכי לוחות זמנים יבשים, אלא מנהלת כל משימה ותוצר כאובייקט עצמאי בבסיס הנתונים. גישה מבוססת אובייקטים זו מייצרת "המשכיות דיגיטלית" (Digital Continuity) ועקביות מלאה בין שלבי הפיתוח השונים. מהנדס יכול ללחוץ על חלק מסוים ולקבל גרף ויזואלי שמראה לו מיד מה היו הדרישות המקוריות שהובילו לעיצובו, לעבור לנתוני הסימולציה, ולשלוף את תיקי התיקוף או הייצור הנדרשים. תהליך זה מגשר על הפער בין מערכות מידע מבוזרות וחוסך זמן יקר.

החיבור המלא של כל הנתונים תחת קורת גג אחת יוצר את הקרקע המושלמת לאוטומציה וליכולות גנרטיביות (Generative AI). בשלבי התכנון המפורט, המערכת מציעה "עוזרים וירטואליים" (Virtual Companions). אם מעצב נדרש לשנות פרמטר – למשל, מספר התבניות בלוח מתכת – העוזר הווירטואלי מנתח ומעדכן אוטומטית את העיצוב בהתאם לשינוי.

הגישה הזו משוכפלת גם לעולם הנדסת הייצור. הרי אין טעם בעיצוב מוצר מרהיב אם אי אפשר לייצר אותו בצורה נכונה. כאן נכנס העוזר הווירטואלי לתמונה כדי להגדיר את הוראות העבודה וסדר הפעולות להרכבת החלקים – כמו חיבור הגלגלים לציר המרכזי. בניית תרחישי הרכבה אלו היא משימה סיזיפית וגוזלת זמן רב עבור מהנדסי ייצור. האוטומציה מקצרת משמעותית את מחזור החיים של הפיתוח, מה שמתורגם ישירות לחיסכון עצום בזמן ובכסף – במיוחד לאור העלויות האסטרונומיות הכרוכות בפעילויות ייצור תעופתיות.

מה שהופך את האוטומציה הזו לאפשרית היא לא בינה מלאכותית גנרית מהסוג המוכר לקהל הרחב, אלא מודלים תעשייתיים (Industrial World Models) שבהם הידע התעשייתי העמוק מוטמע מראש בתוך הפלטפורמה.

במובן זה, הבינה המלאכותית במערכת היא הרבה מעבר לכלי עבודה סטטי לאיסוף או ניתוח נתונים – היא מתפקדת ככוח מניע (Driving Force) המעניק דחיפה קדימה לעבר עבודה איכותית וחדשנית יותר. היא מאפשרת להציע פתרונות חדשים לאתגרים הנדסיים מורכבים ולבחון חלופות באפס זמן. עם זאת, ואלואה מדגיש נקודה קריטית אחת: הגורם האנושי נשאר תמיד במרכז. המערכת נועדה להנגיש ידע מתמחה ולבצע אוטומציה, אך השליטה, הבקרה והאישור הסופי של הפתרונות המורכבים נותרים תמיד בידיו של המהנדס האנושי.

סיכם אלי בויקיס, מנהל פעילות דאסו סיסטמס בישראל: "לאחר יותר מ-300 פגישות עם לקוחות, בעיקר מתעשיות התעופה והביטחון, אך לא רק, ניתן לומר באופן חד-משמעי כי הלקוחות מחפשים את הפתרונות של המחר. הם רוצים למנף בינה מלאכותית יחד עם הקניין הרוחני שלהם, על בסיס הנתונים שלהם ובסביבת העבודה שלהם. פלטפורמת 3DEXPERIENCE של דאסו סיסטמס, והמלווים הווירטואליים המשולבים בה, מאפשרים ללקוחות ליהנות מהזיכרון הקולקטיבי של תעשייה שלמה, ומעניקים למנהלים ולמהנדסים את היכולת לבחון אפשרויות רבות, לקצר תהליכים ולהגיע לאפס פגמים, בלי להתפשר על אבטחת המידע הרגיש ביותר של הארגון. זהו עתיד ההנדסה, ואני מאמין שהלקוחות שלנו נוכחו לראות שהוא כבר כאן."