קורונה בחלל?

ישראל ישראלי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סילט אגמטן.

הרעיון הוא עתיק יומין: האפשרות שצורת חיים כלשהי שמקורה בפלנטה אחרת תזהם את כדור הארץ, או החשש שמשהו שצמח וחי כאן יגיע לעולמות אחרים. לחששות אלה יש כבר היסטוריה ארוכה. אך עתה, לאחר משבר הקורונה העולמי הוא מקבל משנה תוקף. במיוחד כאשר נאס"א מתכננת חזרתם של בני-אנוש אל הירח כבר בשנת 2024, במטרה להכין את טיסת האדם אל המאדים, בשנת 2030 ואילך.

המשימה המאתגרת הזו עלולה להיכשל אם אותם אסטרונאוטים יחזרו מכוכב הלכת האדום ויחד איתם איום של נגיף כמו ה- COVID-19, או שטיסתם תזהם את מאדים עם חיידקים או ווירוסים שימנעו מהקהילה המדעית את האפשרות לפתור את התעלומה: האם יש חיים מעבר לכדור הארץ.

לאחרונה התקיימה פגישה (ב"זום") בת יומיים בנושא זה, בה השתתפו נציגי ארגונים בינלאומיים שונים העוסקים בחקר החלל. חלקם של ארגונים אלה קיים כבר מימי הלוויינים הראשונים. בדיונים הובעו חששות מפני שתי החזיתות החדשות. חודשה הפנייה למדינות לחתום על אמנת החלל משנת 1967 (Outer Space Treaty) והופנתה לאו"ם בקשה להתכונן למאדים.

כצעדים ראשונים להתגוננות כזו הוצע:

  • להקים תחנה מטאורולוגית על פני שטח המאדים, שתמדוד ותאסוף פרטים על כיוון ועצמת הרוח במהלך שנת מאדים.
  • להשתמש בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) כמעבדה בעלת גרביטציה נמוכה לצורך ניתוח מעמיק של מערכת המיקרובים השוררת בה ואצל האסטרונאוטים ששהו בחלל, בעזרת מערכות משוכללות לזיהוי חלקי DNA.

בדיונים צוין כי כיום אין מספיק ידע על ההגנה הדרושה למשימות הגעת האדם למאדים.

כבר בתחילת שנות ה- 2000 הועלה הנושא בוועדה של האו"ם " Committee on the Peaceful Uses of Outer Space". עתה הוא נשקל מחדש, במיוחד כאשר ארה"ב מתכננת שיתוף פעולה בינלאומי, כולל של גופים מסחריים, בתכנון המסע למאדים. כל החומר מרוכז כרגע תחת השגחת נאס"א, האמורה לשגר עוד רכב סיור בשם Perseverance למאדים בחודש יולי הקרוב.

היעד של הסייר הזה הוא מכתש Jezero, הנחשב כמקום בו היה פעם אגם עתיק שיבש. הסייר יאסוף וישמור דוגמאות קרקע וסלע מסביבה בעלת פוטנציאל לחיים בעבר. במשימה הבאה של נאס"א והאיחוד האירופי יוחזר החומר לכדוה"א בשנת 2030, לבדיקה בטכנולוגיות חדשניות.

לדברי המדענים קיימות שתי אפשרויות: או שסביבת מאדים, המדברית והקפואה עתה, הייתה פעם ידידותית יותר לחיים, או שאף צורת חיים לא התפתחה שם. המסקנות נלקחות מסדרה של משימות נאס"א, החל מנחיתות חלליות Viking ב-1976 וכמו הסייר Curiosity שחקר את מכתש Gale, החל מ-2012. גם מכתש זה היה כנראה אגם עתיק. לדברי המדענים שתי ההשערות הן חשובות מאד להבנת האסטרו-ביולוגיה של מערכת השמש והאם יש חיים לא רק על פני כדור הארץ.

מטרת המשימות עד כה הייתה לנתח אפשרות של נוכחות חומרים אורגניים, כאלה שהגיעו לפני השטח של מאדים כאבק בין-כוכבי או דרך מטאוריטים הידועים כ- Carbonaceous Chondrites. הם יכלו להתפתח למרות הסביבה רבת הקרינה או להשאיר חותם ביולוגי כלשהו.

רכב הסיור Curiosity תרם לתעלומה כאשר חקר את פני השטח וזיהה פחמימנים בנוכחות כלור וחנקן. גלאים אטמוספריים זיהו עליות וירידות עונתיות  בכמות גז המתאן והחמצן שעל פני מאדים, שמקורם עדיין לא זוהה. אם אכן יש פעילות ביולוגית, אולי היא חדרה מתחת לפני השטח והסתגלה לתנאי הסביבה, בעלת הקרינה החזקה יותר נאשר על פני כדור הארץ. לאיזה עומק? המדענים אינם יודעים.

במסגרת ההכנות לטיסה למאדים, נאס"א ממשיכה במאמצים לזהות "אזורים המאפשרים חיים", במגמה לאפשר נחיתה לידם, קרוב לצורך מחקר אך מבלי להגדיל את הסיכון לזיהום דו-צדדי.

תרגום ועיבוד – אילן הייט

\https://bit.ly/3e08l10

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה