The Israeli Pilots Association magazine
The Israeli Pilots Association magazine
יש משהו סמלי במיוחד בכך שיום חיל האוויר ה־78 מצוין דווקא בשנה שבה החיל השלים את אחד ממסעות השיקום המרשימים בתולדותיו.
ב־7 באוקטובר 2023, אולי לראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים, מצא עצמו חיל האוויר בלב ביקורת ציבורית קשה. לא משום שנכשל בקרב או איבד את עליונותו המבצעית, אלא משום שבמשך שנים נתפס בעיני רבים כמעין "חומת מגן עליונה" של מדינת ישראל – זרוע המסוגלת לראות הכול, להגיע לכל מקום ולהתריע מפני כל איום. מתקפת חמאס חשפה, לפחות בתודעה הציבורית, את מגבלותיה של תפיסה זו.
באותם ימים קשים נדמה היה לעיתים כי זוהרו של החיל הועם. חלק מן הציבור שאל כיצד הצליח ארגון טרור לבצע מתקפה כה רחבת היקף מבלי שחיל האוויר ימנע אותה מראש ויותר מזה – כיצד לא הצליח לעצור אותה משפרצה. אחרים תהו האם העידן שבו הכוח האווירי מסוגל להכריע מערכות צבאיות הגיע אל קצו.
שנתיים וחצי מאוחר יותר, התמונה נראית שונה לחלוטין.
לא רק שחיל האוויר התאושש מן הטראומה, אלא שבשנים 2025–2026 הוא הציג סדרת הישגים מבצעיים שעשויים להיזכר בעתיד כאחת התקופות המרשימות ביותר בתולדותיו.
המערכה שכונתה "עם כלביא" בקיץ 2025 הייתה הרגע שבו הפך החיל מחדש מסמל של סימני שאלה לסמל של יכולת.
העולם ראה מאות מטוסי קרב ישראליים פועלים במרחק של אלפי קילומטרים מהבית, תוקפים מטרות אסטרטגיות בעומק איראן, משמידים מערכי הגנה אווירית, מרכזי פיקוד, תשתיות צבאיות ויעדים הקשורים לתוכנית הגרעין. לראשונה בהיסטוריה של המזרח התיכון, פעל חיל אוויר אזורי באופן כמעט חופשי מעל אחת המדינות הגדולות, המאוכלסות והממוגנות ביותר באזור.
ההישג לא היה רק עצם התקיפה, אלא הדרך שבה בוצעה. במשך עשרות שנים נחשבו מערכי הטילים נגד מטוסים של איראן לאחד ממכשולי היסוד בדרך לתקיפה אפשרית. על הנייר עמדו לרשות טהרן מאות משגרים, מערכות רוסיות ומקומיות, מכ"מים ומרכזי שליטה שנועדו למנוע חדירה של מטוסי אויב.
בפועל, במערכה מול איראן הצליח חיל האוויר, בשילוב המודיעין, הלוחמה האלקטרונית וגורמים נוספים במערכת הביטחון, לפרק חלקים משמעותיים ממערך ההגנה האווירית האיראני ולהשיג חופש פעולה שכמעט איש לא האמין שניתן יהיה להשיג.
זו הייתה למעשה חזרה מודרנית לרעיון היסוד שעליו נבנה החיל עוד מימי מוטי הוד ובני פלד: קודם כול השגת עליונות אווירית, ורק לאחר מכן תקיפת מטרות העומק.
המערכה השנייה, "שאגת הארי", חיזקה עוד יותר את התחושה כי החיל נכנס לעידן חדש. לצד התקיפות עצמן, נחשפה יכולת מערכתית רחבה הרבה יותר: שילוב בין מטוסי קרב חמקניים, כטב"מים, מטוסי מודיעין, לוויינים, אמצעי סייבר ומערכות בינה מלאכותית שהפכו את הכוח האווירי הישראלי למערכת רב־ממדית חסרת תקדים. ולראשונה – יכולת לחימה בתיאום מבצעי ללא תקדים עם חיל האוויר האמריקני, שפעל ללא דופי ובאופן מעורר השתאות גם אצל שותפינו ללחימה.
גם חילופי הפיקוד בצמרת החיל סימלו מעבר בין תקופות. האלוף תומר בר, שהוביל את החיל באחת התקופות המורכבות ביותר בתולדות המדינה, העביר השנה את הפיקוד לאלוף עומר טישלר. בר ייזכר כמפקד שנדרש להתמודד עם אתגר כמעט בלתי אפשרי: שיקום כוח ההרתעה האווירי לאחר 7 באוקטובר, תוך ניהול מערכה רב־זירתית שנמשכה חודשים ארוכים.
טישלר מקבל לידיו חיל אוויר חזק, מנוסה ובטוח בעצמו, אך גם כזה שניצב בפני אתגרים חדשים לחלוטין.
במקביל למבצעים, נמשכת גם תנופת ההתעצמות. השנה נחת בישראל מטוס התדלוק החדש KC- 46A "גדעון", אחד הנכסים האסטרטגיים החשובים ביותר שנרכשו עבור חיל האוויר בעשורים האחרונים. קשה להפריז בחשיבותו. מטוסי הקרב הם החוד, אך מטוסי התדלוק הם שמאפשרים להם להגיע לטווחים הרחוקים ביותר ולשהות שעות ארוכות באוויר. כל מי שעקב אחר הפעילות באיראן מבין עד כמה משמעותי יהיה מערך "גדעון" בשנים הבאות.
במקביל נמשך גם תהליך ההצטיידות במטוסי F-35I "אדיר". שלושת המטוסים האחרונים שנמסרו לישראל הגדילו עוד יותר את צי החמקנים הישראלי, שכבר נחשב לאחד המבצעיים והמנוסים בעולם. במקביל מקודמת הזמנת טייסת נוספת של מטוסי "אדיר", שתבטיח כי גם בעשור הבא יישאר החיל בחזית הטכנולוגיה האווירית.
לצד החמקנים נמשך גם פרויקט רכש מטוסי ה־F-15IA הגרסה המתקדמת ביותר של ה"רעם". אם ה"אדיר" הוא הסכין המנתחת, הרי שה"רעם" הוא הפטיש האסטרטגי. יכולת הנשיאה האדירה שלו, הטווח, העוצמה והגמישות המבצעית מבטיחים שגם בעידן החמקנים יוסיף המטוס הכבד למלא תפקיד מרכזי בכל תרחיש עתידי.
על רקע כל ההצלחות הללו, חשוב לזכור שגם בשנתו ה־78 נותרו לחיל האוויר אתגרים לא מעטים. אם מול מטוסי אויב וטילי קרקע־אוויר השיג החיל עליונות כמעט מוחלטת, הרי שבתחום אחד הוא עדיין מחפש פתרון מלא: איום הרחפנים והכטב"מים הזולים.
המלחמות האחרונות חשפו את מה שכבר ברור כמעט לכל צבא בעולם. מטוס קרב בשווי עשרות מיליוני דולרים ומערכת הגנה אווירית מתקדמת אינם בהכרח המענה האופטימלי לרחפן שעולה מאות דולרים בלבד. ישראל אמנם פיתחה שורה של פתרונות, החל ממערכות גילוי ועד אמצעי לייזר מתקדמים, אך המאבק עדיין רחוק מסיום. זהו אולי האתגר המבצעי החשוב ביותר שיעמוד בפני החיל בעשור הקרוב.
ובכל זאת, כאשר מביטים לאחור על השנה האחרונה, קשה שלא להתרשם מעוצמת המהפך. חיל האוויר של שנת 2026 איננו רק חיל האוויר שנולד במאי 1948. הוא גם איננו החיל שניצח במבצע מוקד ב־1967, לא זה שתקף את הכור בעיראק ב־1981 ולא זה שהשמיד את הכור הסורי ב־2007.
זהו חיל אוויר אחר: חיל עדכני, רב־ממדי, דיגיטלי, חמקני ומבוסס רשתות מידע. חיל המסוגל לפעול בו־זמנית מעל עזה, לבנון, סוריה, עיראק ואיראן; לשלב מטוסים מאוישים ובלתי מאוישים; ולבצע משימות שבעבר נחשבו מדע בדיוני.
לפני פחות משלוש שנים רבים הטילו ספק ביכולתו לשקם את מעמדו הציבורי. היום נדמה כי לא רק ששיקם אותו, אלא הגדיר מחדש את גבולות האפשר.
יום חיל האוויר ה־78 אינו רק חגיגה של עבר מפואר. הוא גם תזכורת לכך שגם אחרי 78 שנים, החיל ממשיך להשתנות, להתחדש ולהפתיע. במזרח תיכון שהופך מסוכן ומורכב יותר משנה לשנה, זו אולי היכולת החשובה ביותר שלו.