השנה הייתה 1992 ורגע אחד לפני ש-180 אלף ישראלים ימריאו לחופשת ״הכל כלול״ באנטליה, הוציא יועץ ראש הממשלה למלחמה בטרור אזהרת מסע חמורה לטורקיה מחשש לפיגועי טרור.
הביטולים היו מהירים ומלאים והטורקים השתוללו מזעם. מהשגרירות התקשרו אלי, אז כתב צבאי של ״על המשמר״ ויו״ר תא הכתבים הצבאיים, בטענה שפרסמנו הודעה חריגה ומיותרת מבלי לבדוק אותה, שהישראלית בטוחים בטורקיה, שמעולם לא היה פגוע טרור באנטליה ובכלל שטורקיה נמנעת מלפרסם אזהרות מסע לישראל למרות שיש יותר מסיבה אחת.
משרד התיירות הטורקי, מושל אזור אנטליה וחברת ״טורקיש ארליינס״ נרתמו ״לשיקום ההריסות התיירותיות״. יצאנו קבוצת כתבים צבאים לאנטליה, נפגשנו עם גורמי התיירות והביטחון, חשפו בפנינו את אנשי הביטחון המוסווים במלונות ואפילו לחשו לנו באוזן שראש המוסד הישראלי שביקר בטורקיה ביקש לאפשר למטוסים הישראלים לנחות עם מאבטחים חמושים על אדמת טורקיה ונענה בחיוב.
אבל גם בילינו קצת באנטליה וביושבנו על החוף שם, התפרסמה ידיעה על פיגוע טרור בעיר אילת. הטורקים אמרו לנו ״תארו שעכשיו יוציאו אזהרת מסע לאילת. זה מה שאתם עשיתם לנו.״
עם שובנו לארץ הקודש פרסמנו בכלי התקשורת את רשמינו והישראלים חזרו בהמוניהם לאנטליה.
אבל מאז זרמו הרבה מאוד מים מהרי הטטרוס והזטרוס אל הפרת, החידקל ואל עוד עשרות נהרות בטורקיה, השמיים נפתח , הטיסה הפכה ממותרות למוצר צריכה בסיסי אבל טורקיה נותרה קסומה, מסקרנת, מזמינה, שירותית וזולה, ומושכת אליה ישראלים רבים.
שדה התעופה הענק והמתקדם שנפתח באיסטנבול משמש כשדה מעבר לטיסות המשך לעשרות מיליוני נוסעים ובהם ישראלים שעושים זאת באמצעות ״טורקיש ארליינס״.
נחזור למאבטחים הישראלים החמושים במטוסים. אלה היו הנימוק של ממשל ארדואן, שביטל את החלטת קודמיו וביטל את האישור וההכרה הביטחונית באופן שהביא את ראש השב"כ לאסור טיסות של חברות ישראליות לטורקיה.
וכך, במשך שנים הפכה ״טורקיש״ את נתב״ג שלנו לכמעט נמל בית שלה, עם 50 (!) טיסות שבועיות, מובילה את נתח הטיסות בשדה נוכח עיניהם הכלות של אל על, ישראייר וארקיע, שנאלצו לקבל בהכנעה את הנחיות השב"כ.
האם ארדואן הוביל בהחלטתו מהלך בטחוני לאומי טורקי או מאבק כלכלי בעטיפת צלופן ערכית?
אני מעריך שבסיס ההחלטה היה כלכלי, בכדי להעניק לטורקיש, הנמצאת בבעלות ממשלת טורקיה, עדיפות והובלה בקו הטיסות מתל אביב לאיסטנבול ואנטליה.
"אני מעריך שבבסיס ההחלטה שלא לאפשר לחברות ישראליות לטוס לטורקיה עמד אינטרס כלכלי, להעניק לטורקיש, הנמצאת בבעלות ממשלת טורקיה, עדיפות והובלה בקו הטיסות מתל אביב לאיסטנבול ואנטליה"
תא״ל (מיל') אבי בניהו, לשעבר דובר צה״ל, מפקד גלי צה״ל ויועץ לראשי ממשלה ושרי ביטחון. משמש כיום כיועץ לאסטרטגיה ותקשורת וניהול משברים ובין היתר לאיגוד הטייסים בישראל.
החברות הישראליות הפסידו מכך לא רק אגו וגאווה לאומית אלא גם מאות מיליוני שקלים שזרמו מהכיס הישראלי לטורקי. רבים אף גילו את השירותיות והמגוון בטורקיש , הצטרפו למועדון הלקוחות והחלו לצבור נקודות ו״לטוס טורקיש״.
אבל מארדואן וטורקיה ומהיתרון הכלכלי העצום הטמון ב״החלטה הביטחונית״ לכאורה, למדו גם אחרים. חברות תעופה אחדות במפרץ אף דרשו ממנהיגיהם למנוע ממאבטחים חמושים ישראלים לפגוע בריבונות המקומית ורק תושייה ולחץ של גורמי תעופה ישראלית הניעו את הממשלה להיאבק ולמנוע זאת.
במדינה ריבונית כמו ישראל, שהיא מדינת אי מוקפת אויבים וים עם שדה תעופה אחד שהוא שער כניסה ויציאה בלעדי – העצמאות התעופתית היא אינטרס לאומי אסטרטגי ראשון במעלה.
כדי שהאינטרס הזה יתקיים חייבת הממשלה להבטיח תעופה ישראלית עצמאית, כלכלית ורווחית ולא לתת לשום מדינה אחרת לבצע בהן לינץ' כלכלי בנימוק בטחוני.
לאחרונה, בעקבות חידוש וחימום היחסים בים טורקיה לישראל, באופן שמשרת אינטרס טורקי מובהק ואינטרס ישראלי דומה, נאות ארדואן להסיר את המגבלות והחברות הישראליות חוזרות לטוס לטורקיה ולשרת נוסעים ישראלים בדרך לחופשה, לעסקים או לטיסות קונקשן. התחרות כעת תהיה אמיתית ותתמקד במחיר, בזמינות ובשרות.
שם המשחק בתעופה בינלאומית הוא הדדיות: כל החברות של מדינה בעלת הסכם ויחסים עם ישראל, טסות באופן חופשי למדינה השנייה וההיפך.
וכעת 30 שנה אחרי הביקור ההוא באנטליה, אני מקווה שכבר בקיץ הקרוב אטוס לשם עם הילדים והנכדים. הקזינו כבר איננו קיים, בהוראת ארדואן, אבל החופים והאוכל והכל כלול יפצה גם על זה.
