גליון 05/2023

שעת חירום תעופתית

בעמק יזרעאל או בנגב? על מיקומו של שדה התעופה הבינלאומי הנוסף של ישראל נטוש עדיין ויכוח סוער * גם אם ממשלת ישראל הנוכחית תהיה מהירה והחלטית, יידרשו עשר שנים עד לחניכת השדה המשלים, יהא מיקומו אשר יהיה * התייחסותה של ישראל לתחום התעופה האזרחית דורשת רפורמה דחופה
תמונה של אבי בניהו

אבי בניהו

על הכסא של ראש רשות התעופה האזרחית במשרד התחבורה (רת"א) התיישב לאחרונה ידידי, תא״ל ( מיל) שמואל זכאי. לא טייס, אבל בהחלט מנהל מוכשר ובעל ניסיון רב בתחום התעופה בישראל משנות כהונתו ברשות שדות התעופה ומתפקידו כמנהל נתב״ג.

העניין הבהול הראשון המונח על שולחנו ועל שולחנה של שרת התחבורה מירי רגב, הוא הצורך לקדם החלטה על מיקומו של שדה תעופה בינלאומי משלים לנתב״ג. כבר שנים שהנושא מונח על השולחן, אולם הכרעה אין. ראש הממשלה לא רצה למקם את השדה בדרום בגלל הקרבה למתקנים אסטרטגיים. גם חיל האויר, המרוכז כיום ברובו בדרום הארץ לרבות בית הספר לטיסה, העדיף שהשדה יוקם בעמק יזרעאל על התשתית של בסיס רמת דוד.

התנגדות התושבים לשדה תעופה בעמק והממשלה הקודמת עם השרה מיכאלי העדיפו בכל זאת את הדרום. אבל כעת הכל שב ומשתנה. וזו לא רכילות פוליטית. מדובר בתשתית התעופה של מדינת האי הקטנה והמאוימת שלנו, שנתיב הכניסה והיציאה ממנה מתמקד באוויר.

שדה תעופה עם שלושה שרוולים ועוד אלתור קטן, לא עומד ולא יעמוד בעומסי הנוסעים. כבר בקיץ הקרוב ובחגי תשרי יעברו הפקקים מהאיילון וכביש 1 אל טרמינל 3 וטרמינל 1. בשנה שלאחר מכן יעברו אל השמיים ואל נתיבי ההמראה והנחיתה באופן שיחייב לאפשר מעבר טיסות גם בלילה מעל הישובים הסמוכים.

זו תהיה שעת חירום תעופתית.

לא זו אלא אף זו, בשנים האחרונות חיסלו ממשלות ישראל את תשתיות התעופה של ישראל ופעלו בהיפוך לצרכים המתפתחים ובניגוד למגמה בעולם שם נפרסים יותר ויותר שדות תעופה.

ישראל סגרה את שדה התעופה במחניים, את שדה התעופה בקריית שמונה, את שדה עטרות בירושלים, את שדה דב בתל אביב, את שדה אילת ובמקומו הוקם שדה רמון שעומד כפיל לבן עם תפוסה נמוכה מאוד, לא כלכלית ולא יעילה. וגם שדה התעופה בהרצליה על הכוונת.

גם שדה התעופה בחיפה שמן הדין היה להאריך את מסלולו ולשדרג אותו כשדה פעיל למדינות אגן הים התיכון לתושבי חיפה הקריות והגליל, הוזנח מסיבות שונות ומשונות.

והמחדל התעופתי הלאומי הזה זועק לשמיים באופן כללי. גם בהיבט התעופה ולא רק. משדות תעופה לא ממריאים כיום רק נוסעים לחופשה או לעסקים, ממריאות כלכלות, תעשיית החבילות פורחת ושדה התעופה הוא גם עניין חברתי ממדרגה ראשונה המחבר מרכז לפריפריה.

מדינה נורמלית בכלל וכמו ישראל בפרט  זקוקה לשדה תעופה לאומי מותאם למציאות ולצרכים, לשדה משלים, לשדות אזוריים לצרכי ביטחון, לוגיסטיקה וחבילות ולצרכי הנוסעים.

גם אם ממשלת ישראל הנוכחית תהיה מהירה והחלטית, מרגע ההחלטה יידרשו עשר שנים עד לחניכת השדה המשלים יהא מיקומו אשר יהיה. עד אז, להערכתי, לא תהיה ברירה אלא לעשות שימוש דואלי בשדה צבאי במקביל להגדלה מלאכותית של נתב"ג באמצעות אלתורים ובינוי קל. ידרשו לנו הרבה עצבים וסבלנות בנסיעות לחול בשנים הקרובות.

התייחסותה המסורתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית דורשת רפורמה תעופתית דחופה. ההתייחסות הלאומית המקצועית האחרונה של ממשלת ישראל לתחום הייתה ב-2008, עם הקמתה של ״ועדת הרצל בודינגר״ לתחום תשתיות תעופה אזרחיות. זו הייתה ועדה חשובה שהציעה מסקנות והמלצות שנרמסו ברובן על ידי ממשלות ישראל, ויזמי נדל״ן שחמדו אתרי תעופה במרכזי הערים.

האתגר של ישראל ושל ראש רת״א בתחום הוא עצום ודחוף ואני בטוח כי יצליח לאגם את כלל הכוחות הלאומיים לצמצום הפער ולהעמדתה של ישראל בתחום התעופה לצד מדינות מתקדמות בעולם. וזה לא הולך להיות טיול בפארק ביום שמשי ואביבי.

2 Responses

  1. ישראל סגרה את מחניים? שדה משלים יקרב את המרכז לפריפריה? בנתבג יש שלושה שרוולים?
    כמה חוסר רצינות, חלק מהכתוב פה אפשר לסתור בחיפוש של דקה בגוגל
    אם זו רמת ההבנה בביטאון של איגוד מקצועי, מצבנו עגום ונדרשת רפורמה לא רק ב(היעדר)מדיניות התעופה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *