טיסת דלתא 4819 המריאה מנמל התעופה הבינלאומי מיניאפוליס/סנט פול והתקרבה ליעדה, נמל התעופה הבינלאומי פירסון שבטורונטו, זמן קצר לפני השעה 15:00 שעון מקומי ביום שני, ה-18 בפברואר. על סיפון הבומברדייה CRJ-900 היו 80 נוסעים ואנשי צוות. בשדה נשבו רוחות חזקות במשך כל היום ואנשי שדה התעופה עמלו כל הלילה כדי לפנות כ-20 ס"מ שלג שכיסו את שדה התעופה ומסלוליו במהלך סוף השבוע. כאשר המטוס התקרב לשדה התעופה, הפקחים במגדל הודיעו לטייסיו על משבי רוח של כ-61 קמ"ש.
ה-CRJ נחת נחיתה קשה, פלט כדור אש ענק ותוך שתי דקות התהפך על גבו והשאיר את הנוסעים תלויים באוויר במושביהם. כנף המטוס נקרעה ממקומה. 18 אנשים נפצעו – אך איש לא נהרג. "כל מה שיכול היה להשתבש השתבש, ובכל זאת 80 אנשים שרדו את התאונה", אמר דייוויד סוסי, אנליסט בטיחות ב-CNN ולשעבר מפקח בטיחות של ה-FAA. סוסי אמר שההתרסקות "יכלה להיות חמורה בהרבה", והשווה אותה לתאונה משנת 1987 בדנבר שבה נהרגו 28 אנשים כאשר מטוס DC-9 התהפך בנסיבות דומות.
על פי ניתוח הקלטות של התקשורת בין המטוס למגדל, נראה כי במהלך חילופי הדברים לא היה שום דבר שמרמז על צפי לבעיות בנחיתה.
מומחי תעופה שבחנו את ההקלטות והווידאו של התאונה אמרו, כי נראה שהמטוס נגע בקרקע עם גלגל אחד תחילה, מה שעלול היה לגרום לכן הנסע לקרוס בעת הפגיעה. זה יכול היה להוביל לכך שהכנף הימנית פגעה במסלול ההמראה ובכך גרמה למטוס להתגלגל. הכנף, כאמור, נשברה.
גם למזג האוויר הייתה יכולה להיות תרומה. למרות שהשלג חדל לרדת והמסלול כבר היה יבש רשויות שדה התעופה אמרו כי "טמפרטורות מקפיאות ורוחות חזקות [החלו] לנוע פנימה".
נראה שהטייסים ניסו לבצע את מה שמכונה תמרון "סרטן", אמר אחד הבקרים. זה כולל סיבוב המטוס לתוך הרוח, ולאחר מכן התיישרות על מסלול ההמראה ברגע האחרון.
התשובה לשאלה כיצד כולם שרדו טמונה, בחלקה הגדול, בהתקדמות שנעשתה בשנים האחרונות בשיפור הבטיחות במטוסים. מבחינת מבנה המטוס, כדי למנוע את קריעת גוף המטוס בעת תאונה, הוא מתוכנן להתפרק, ובמקרה הזה הכנף הימנית נתלשה. גם הזנב מתוכנן להתפרק במקרה הצורך, וכך גוף המטוס עצמו נשאר שלם. "אתה לא רוצה שהכנף הזו תקרע את גוף המטוס לשניים", אמר דיוויד סוסי. "אתה רוצה לוודא שהיא נשברת כפי שהיא אמורה כדי לאפשר למטוס לעצור לאט – וזה באמת הציל חיים רבים".
אלמנט בטיחותי שני שפעל כאן הוא תכנון המושבים. המושבים החדשים חזקים ומאובטחים יותר ועשו את ההבדל הגדול ביותר באירוע. המושבים יכולים לעמוד בפני האטה של G16, והם עוברים במהלך ייצורם בדיקות קפדניות באמצעות בובות דמויות אדם כדי לדמות דינמיקה של התרסקות. רגלי המושב, המחוברות למסילה שעל הרצפה, חייבות להיות מסוגלות להטות 10 מעלות לצד אחד ולהתגלגל 10 מעלות לצד השני כדי שלא ישברו, אמר קווין קמפבל, מייסד Aviation Consulting & Engineering Solutions, המורשה על ידי ה-FAA לאשר שהמושבים עומדים בתקנות הבטיחות המחמירות.
בתאונות קודמות, מושבים נתלשו ונדחפו קדימה, ונערמו בחזיתות מטוסים כאשר גופות עדיין מחוברות אליהם. המושבים החדשים המושב מוברג היטב לרצפה, ומעניק דרגת שרידות גבוהה יותר. יש פחות סבירות שהמושב יתנתק, והנוסע יוותר חגור לחפץ נע, שמוטח ברחבי התא.
התקנות גם דורשות שהנוסע יוכל לעמוד בפגיעת ראש ורגליים במושב שלפניו, והמושבים מסייעים לספוג אנרגיה בפגיעה, כדי שהנוסעים לא ישברו את הגב. גם חגורות הבטיחות תוכננו מחדש והן פחות אלסטיות, כך שהריסון מאובטח יותר.
אלמנט שלישי, ולא פחות חשוב הוא תגובת הצוות לתאונה. כל כוחות ההצלה שהגיעו למטוס שיבחו מאוד את עבודתם של הדיילים והדיילות, שפינו בזריזות ובמיומנות רבה את כל הנוסעים מתוך המנוס הפגוע. הם הגישו להם עזרה דחופה ומצילת חיים למרות הטראומה שהם עצמם עברו ובכך מנעו פגיעות קשות ואף קטלניות. בתקופה האחרונה עוברים דיילי חברות התעופה הגדולות, ודלתה בתוכם, אימוני חירום מיוחדים שמגבירים מאוד את הסיכוי שלהם להתמודד עם מקרי קיצון, כגון תאונות.
בתאונה הזאת כל השיפורים החדשים הוכיחו את עצמם, והתוצאה – אף נוסע לא נהרג.
One Response
מחכה לחקר פעולת הטייס המטיס.
האם פשוט דפק את הנחיתה ???