שגרת חיים לצד הנגיף/ גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על

ישראל ישראלי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סילט אגמטן.

נגיף  הקורנה מציב לענף התעופה אתגר שהוא ככל הנראה, הגדול ביותר מאז היווסדו. קשה עדיין להעריך מתי הוא יסתיים ובאיזה אופן ועדיין ניתן לקבוע כי ענף התעופה ישנה את פניו, בוודאי בשנים הקרובות, כפי שאירע לאחר מגה אירועים כדוגמת אסון התאומים. 

פנדמיה היא תופעה היסטורית ידועה. הדבר, השפעת הספרדית ודוגמאות רבות נוספות, בכל אחת מהן נפלו חללים רבים במספר גלים עד אשר האנושות הצליחה לבודד את הגורם למגפה ולהתגבר עליו. יחד עם זאת דומה כי העוצמה של הקורונה נובעת משילוב של כלכלה גלובאלית, תנועה ומעבר מהיר בין מדינות ותקשורת המבוססת על רשתות חברתיות. כל אלה תורמים להפצת הנגיף במהירות מסחררת כמו גם להגברת החרדה בקרב הציבור הרחב. לציבור מדווחים בעיקר מקרי הקיצון ולא הרוב הדומם, החווה את הנגיף ללא סימפטומים כלל.

מטבע הדברים ענף התעופה הוא הדרך הראשית להעברת הנגיף בין מדינות; כך עבר הנגיף מסין למדינות נוספות. לכן, אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו ממשלות על מנת להיאבק בנגיף הייתה הטלת סגר על השמים. כך שענף התעופה היה הראשון להיפגע וככל הנראה יהיה האחרון להשתקם. 

נראה שיחלוף זמן רב עד למציאת חיסון וגם אז הדרך לייצור המוני וחיסון המוני רחוקה מאוד. לכן מתבקש כי האנושות תלמד לקיים שגרת חיים לצד הקורונה בה תשלב את החובה לשמור על בריאות הציבור למול החובה לקיים את הכלכלה והחברה. אני מאמין שהדבר אפשרי, אך הוא מחייב המלצות מפורטות ומדויקות של אנשי המקצוע, החלטות בהירות והגיוניות של קובעי המדיניות, לצד משמעת קפדנית של האזרחים. המחקר של IATA קובע כי הסיכוי להדבק בקורונה במהלך טיסה הוא אפסי, אך אין בו כדי לשכנע את הציבור לשוב ולטוס.

עד להשתלטות על הנגיף באמצעות חיסון או עד שיחלוף מן העולם מעצמו  הדרך לחזרה ל"שגרת חיים" לצד הנגיף מחייבת:

  1. הקפדה על מסיכות, היגיינה וריחוק חברתי 
  2. טיסות מספיק בטוחות בפן בריאות הציבור
  3. בדיקות מהירות ותוצאות מיידיות
  4. מערך יעיל ומהיר של חקירות אפידמיולוגיות לקטיעה של שרשראות ההדבקה
  5. בידוד לא ככלי גורף אלא בהתאם ליכולת החקירה ועל סמך הנתונים שעלו מהתחקור

ברור כי עד למציאת פתרון הוליסטי ניאלץ להוסיף לפעול בסביבה רוויות אי ודאות, ולכן נפעל בשיטה של אקורדיון בין מדינות ויעדים וכן בכל הקשור לפעילות המסחרית. גורמים אלה מציבים אתגר לענף, שגם טרם עידן הקורונה היה קשה להתמודדות עם תחרות והשפעה של גורמים חיצוניים, כמו מחירי דלק ומלחמות או משברים פוליטיים. 

מספר פרמטרים מרכזיים לאחר ההשתלטות על הנגיף:

  1. סימני שאלה לגבי קצב ההתאוששות בקרב התנועה העסקית (לאחר שהתרגלו לעשות שימוש בשיחות ועידה)
  2.  אין פתרון טכנולוגי לתחבורה האווירית במרבית השווקים
  3. העולם זקוק לאינטראקציות אנושיות
  4. חופש התנועה הוא ערך מרכזי בחייהם של מרבית האנשים
  5. ההערכה היא, שכפי שאירע במשברים קודמים בעבר, התנועה חוזרת ואף צומחת; השאלה היא מה הקצב ומתי זה יתרחש.

התעופה האזרחית היא מרכיב חשוב בכלכלה וביכולת של העולם לשקם את נזקי הקורונה ולכן גם נדרשת התערבות וסיוע מדינתי לחברות התעופה. ואכן, מרבית מדינות העולם העניקו מענקים, הלוואות וערבויות בהיקפים חסרי תקדים על מנת לשמר את התעופה האזרחית. 

הנתונים הגיאו-פוליטיים של מדינת ישראל, לה אין מוצא יבשתי, הובילו לכך שהתעופה האזרחית היא נדבך חשוב בביטחון הלאומי ולכן מדינת ישראל מחזיקה במניית זהב בחברת אל על. כל אלה מחדדים כי לכולנו (כל האנשים הקשורים לתעופה האזרחית בישראל) תפקיד חשוב ואתגר שהציבה לנו התקופה. אני מאמין כי שעות קשות ואתגרים יש בהן גם הזדמנות לשינוי וצמיחה ביום שאחרי.

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה