גליון 1/2025

לטוס לצד טילי שיוט

כמו שלמדנו לטוס לצד הציפורים, כשם שידענו לטוס עם הקורונה, כך למדנו לקיים נתיבי טיסה ולהסיע נוסעים בשמיים באחריות לצד טילים וכטב"מים * אין לי ספק שלמפקדת חיל-האוויר נוהרים וינהרו מכל חילות האוויר בעולם כדי ללמוד ולתחקר איך פעל במלחמה
תמונה של אבי בניהו

אבי בניהו

שנת 2024, שנת חרבות ברזל, שנת המלחמה בשבע החזיתות, הייתה שנה מיוחדת, מאתגרת וחסרת תקדים לתעופה הישראלית.

החלטת רוב חברות התעופה בעולם להפסיק טיסות לאזור המלחמה בישראל העמידה את חברות התעופה הישראליות בפני משימה לאומית לשמור ולקיים בכל מחיר (תרתי משמע) את הקשר היחידי של ישראל לעולם וממנו.

טייסי החברות המריאו, נחתו וטסו בנתיבי האוויר באזור לצד טילי שיוט, כטב"מים, מיירטים ושלל חפצים שמקומם לרוב לא בנתיבי הטייס.

חלק מאותם טייסים שפגשו הנוסעים בטיסה לניו יורק, לונדון פראג או אתונה, פשטו כמה שעות קודם לכן את סרבלי הטיסה בטייסות חיל-האוויר לאחר גיחה בעזה, בדמשק, בביירות או הרבה יותר רחוק משם.

זוהי מציאות מוזרה שלא קיימת בשום מדינה אחרת; מציאות שבה המרחב האווירי הריבוני וסביבתו משמשים בערבוביה במשך שנה למטוסי נוסעים ולמטוסי קרב, לטילים, כטב"מים ולטילי ירוט.

לקונצרט האווירי המוזר הזה הצטרפו מדינות רבות באזור, שהתגבשו למעין ברית הגנה שטרם נחתמה רשמית ועיקרה שיתוף פעולה אזורי להגנה וירוט מפני איראן ושלוחותיה. שתוף פעולה ביטחוני זה צפוי להתפתח לשיתוף פעולה אווירי אזרחי משמעותי בעתיד הקרוב, בוודאי כאשר סעודיה שגילתה שותפות ואחריות לביטחון האזור תצטרף להסכמי אברהם.

עדיין מוקדם לסכם את המלחמה המשמעותית הזו, שמשנה את המצב הגאופוליטי באזור, אולם מספר תובנות חייבות כבר להירשם:

א. חיל-האוויר, לצד הכשל של בוקר ה-7 לאוקטובר, רושם פרק של זהב במורשתו ומבקיע את מעטפת הביצועים, עם יכולות חדשות ועם עליונות מודיעינית טכנולוגית ומבצעית גם בהגנה וגם בהתקפה וגם בשיתוף פעולה חסר תקדים בעומקו ואיכותו עם כוחות היבשה.

אין לי ספק שלמפקדת חיל-האוויר נוהרים וינהרו מכל חילות האוויר בעולם כדי ללמוד ולתחקר איך פעל במלחמה.

ב. כמו שלמדנו לטוס לצד הציפורים, כשם שידענו לטוס עם הקורונה, כך למדנו לקיים נתיבי טיסה ולהסיע נוסעים בשמיים באחריות לצד טילים וכטב"מים.

לא נעים אבל אפשרי.

ד. לאחר מגפת הקורונה ולאחר המלחמה בה אנו נתונים כעת חיוניותה של תעופה ישראלית עצמאית בהיקף של עשרות מטוסים צרי גוף ורחבי גוף היא, מעבר לכל ספק, מרכיב בביטחון הלאומי של ישראל.

ה. חברות התעופה שהואשמו בהפקעת מחירים ובמיצוי מירבי של סוגיית הביקוש וההיצע בתקופת מלמה תידרשנה לחזק ולשקם את אמון הציבור בתעופה הישראלית.

ו. חסרים לנו נמלי אוויר ויש לפתח תשתיות ולקדם גם שדה חליפי וגם שדה עירוני כמו אלו שצצים ברחבי העולם.

ז. האנשים והנשים בתוך הקוקפיט ומחוצה לו, מסורים, נאמנים, חדורי שליחות, שיודעים להחליף סרבל קרבי בתוך שעה למדי קברניט – הם הסוד שלנו בחיל-האוויר ובחברות התעופה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *