הקצין הראשון בהתקף חרדה בגלל גזירת רוח (Windshear)

ישראל ישראלי

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית סילט אגמטן.

עיבוד ותרגום – אילן הייט

טיסת Easyjet מסטנסטד לגלזגו, במטוס Airbus A319 עם 148 נוסעים, שני טייסים וארבעה דיילים/ות הייתה בגישה לנחיתה כאשר הקצין הראשון, שהיה PF, העביר את ההטסה לקברניט ועזב את הקוקפיט. הקברניט שידר הודעת PAN והמשיך את הנחיתה.

הדיווח של ה-AAIB (החוקר הראשי הבריטי) אומר:

"הקצין הראשון חווה חרדה (Anxiety) שהתפתחה להתקף במהלך הגישה לנחיתה. הקברניט, ה-ATC  ואנשי צוות הקבינה פעלו יחד באופן יעיל לביצוע נחיתה עם טייס אחד ולהגעת עזרה רפואית לק/ר. היה ניתן למנוע את האירוע אם הק/ר היה מכריז על עצמו כ"לא כשיר לטוס", אם הייתה תקשורת טובה יותר בינו ובין הקברניט ואם הק/ר היה נעזר בעזרה זמינה מחברים (peers) בתכנית הרשמית לסיוע (כמו "רעות")."

הקברניט, שלו כ- 14,000 שעות טיסה והק/ר, שלו 686 שעות – שמתוכן כ-500 על הדגם הזה – טסו כבר יחד ביום הקודם. הק/ר היהPF  בגישה לנחיתה בפאלמה דה-מיורקה כאשר בגובה של כ-30 רגל מעל המסלול חל שינוי פתאומי בכיוון הרוח. הקברניט לקח את ההגאים וביצע הליכה סביב.

למחרת היה הקברניט PF מגלזגו לסטנסטד ובדרך חזור התחלפו. תוך כדי הגישה הזכיר הקברניט את המילה windshear והק/ר התחיל להילחץ, הרגיש שהוא אינו יכול להמשיך ולהטיס את המטוס ויצא מהקוקפיט. הקברניט לקח את ההגאים, תדרך את הדיילים לטפל בק/ר, הודיע PAN ל-ATC וביקש סיוע רפואי שיחכה על הקרקע.

הדו"ח של ה-AAIB  מוסיף: "הק/ר חווה חרדה בגלל שינוי כיוון הרוח וההליכה סביב בפאלמה ביום הקודם. למרות שזהו אירוע המתורגל פעמים רבות בסימולטור, הק/ר מעולם לא התנסה בכך בעת טיסה. הוא דיווח כי נבהל מהאירוע וזה גרם לו לביקורת עצמית ולחרדת ביצוע.

"הקברניט העיר משהו על windshear  שכנראה יגרום למערבולות בעת בגישה לגלזגו. החרדה של הק/ר הפכה לפניקה, שמנעה ממנו יכולת לתפקד כראוי, מה גם שלא ישן כראוי בלילה הקודם.

"היה פער בין מה שזכרו הקברניט והק/ר על התקשורת ביניהם לפני האירוע, דבר המעיד על כך שלא הועבר מידע יעיל על המצב הנפשי שחווה הק/ר.

"היה זה באחריותו של הק/ר שלא לצאת לטיסה אם אינו כשיר וכן להודיע לקברניט מיידית על אובדן יכולתו לתפקד, בכל רגע בטיסה. בפועל קשה מאד לטייסים לבצע שיפוט שכזה. הוא התייצב לטיסה, אך דיווח לקברניט שלא ישן טוב בלילה. הוא קיווה שיוכל לבצע גישה ונחיתה שיגבירו את בטחונו ולכן רצה להמשיך כרגיל.
הק/ר לא היה מודע לתכנית תמיכה שמציעה החברה, לטיפול אנונימי וסודי בחוויית ההליכה סביב שעבר. תכנית התמיכה ("רעות") הייתה מאפשרת לו לשוחח עם טייס אחר שהיה מבין היטב את מצבו. התכנית הייתה רק בתחילתה ולא פורסמה כראוי. הוא יכול היה גם לפנות בנושא זה להנהלת הצי
התקף חרדה אינו מחייב אובדן רשיון מסיבות רפואיות, אם הוא מדווח כראוי ומטופל. לאחר ניתוח האירוע וטיפול מתאים חזר הק/ר לטוס."https://bit.ly/2kIHrot

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email

כתיבת תגובה