בתאריך ה-10.4.25 התקיים בבית חיל האוויר בהרצליה כנס ראשון מסוגו בארץ (ובעולם!) שמטרתו העלאת המודעות של חברי איגוד הטייסים בישראל בנושא בריאות ואורחות החיים, הן בהיבט הפיזיולוגי והן בהיבט הפסיכולוגי. בכנס השתתפו מיטב המומחים הישראלים בתחום ומפאת חשיבותו של הכנס אנחנו מסכמים כאן, לטובת חברינו שהחמיצו אותו, את עיקרי הדברים שנדונו בו.
ד״ר ערן שנקר, רופא רת"א, סקר את פעילות רת"א בתחום הרפואה התעופתית. ד״ר שנקר הציג את השפעות העייפות על ביצועי הטייס. לדבריו, זו הבעיה מספר אחת כיום לאירועי בטיחות בעולם התעופה. מבין ההשפעות שיש לעייפות על צוותי האוויר הרחיב דר' שנקר בסוגיית "הטעויות הקטנות״, שגורמת לעייפות ואשר עלולה להיות לה גם השפעה על בטיחות הטיסה. בהמשך ד״ר שנקר הציג דרכים לשיפור איכות השינה, כמו לא להשתמש בטלפון הסלולארי לפני השינה.
Pilot Meta Cognition – ד״ר שנקר התייחס בהרחבה ליכולתו של הטייס לנהל, לעקוב ולבקר את החשיבה שלו. לדבריו מצבי העייפות משפיעים על יכולתו של הטייס ״להבחין שהוא טעה.״
ד"ר אבינועם ברלב, רופא תעופתי ממכון מור, הציג תמונת עולם מנקודת מבטו כרופא, שמלווה את רוב טייסי האיגוד. לדבריו ישנה עליה במחלות אקוטיות, אם כי לא מעבר לסטטיסטיקה העולמית.
הוא הדגיש כי אוכלוסיית הטייסים היא מהמנוטרות ביותר בעולם ועל כן, רמת האבחון והגילוי המוקדמים היא גבוהה יותר ובעצם מאפשרת טיפול אפקטיבי יותר אשר יכול להציל חיים.
דר' ברלב סקר את הבדיקות אשר מבוצעות במכון מור וכן את הבדיקות הנוספות אשר הוא ממליץ לערוך אחת לכמה זמן ומגילאים 50 ומעלה.
ד"ר סייפן ויינברג, פסיכולוג קליני ומומחה במצבי לחץ אצל אנשי מבצעים, הציג את הסיבות והגורמים למצבי לחץ בדגש על אופי העבודה של צוותי האויר. הוא פירט מהו לחץ/דחק (stress), מה הסיבות שהוא יכול להופיע בעוצמות גבוהות ומהם התסמינים שניתן להבחין בהם במצב זה.
דר' ויינברג סקר מספר טכניקות ושיטות להתמודדות עם מצבי לחץ כגון: נשימות, מיינדפולנס, דמיון מודרך, ביופידבק ועוד.
מר ירדן מורדוב, מומחה לתזונת ספורט וניהול אורחות חיים סקר את הגורמים שעלולים להוות זרזים לבעיות בריאות אם לא נותנים להם מענה מתאים באורחות החיים. החל מתזונה נכונה ומתאימה לטיסה והמשך בבעיות ארגונומיה הנוצרות בשל ישיבה ממושכת בכיסא הטייס. מר מורדוב נתן דגש על סוג התזונה המתאימה, המרכיבים הנדרשים וכן תוספי תזונה מומלצים. כמו כן, מתי ואיך מומלץ לבצע פעילות גופנית עצימה לאחר טיסה. בתחום הארגונומיה, מר מורדוב הציג את הבעיות הנובעות מישיבה ממושכת בתא הטייס והציג פעילות גופנית מומלצת לביצוע תוך כדי הטיסה, כולל תרגול.
פרופ' שי אפרתי, ראש המכון לרפואה היפרברית בבי"ח יצחק שמיר, הציג את פעילות המכון ואת החידושים העולמיים בפרוטוקולים של טיפול באמצעות תאי לחץ. הוצגו מקרים רפואיים שונים שטופלו בתא לחץ והביאו לשינוי ופריצת דרך בהצלת חולים בעלי פגיעות קשות. הוצגו נתונים מחקריים המעידים על שיפור ניכר ביכולת הקוגנטיביות והפיזיולוגיות של אנשים מעל גיל 60 בעקבות טיפול בתאי לחץ. בנוסף, הוצגו שיפורים משמעותיים בספורטאים מקצוענים שעברו טיפולים בתא לחץ טיפולים ששיפרו את יכולתם המנטלית באופן משמעותי. פרופסור אפרתי התייחס גם ליתרונות שיש לטיפול בתא הלחץ על השפעות סביבת העבודה על צוותי האוויר.
ד"ר ליאור שושן גוטמן, מנהלת חברת ״גלרי״ לגילוי סרטן מוקדם, הציגה את הערכה של חברת ONCOTEST האמריקאית לגילוי סרטן מוקדם, על היתרונות והחסרונות שלה באופן כללי ובאופן יחסי לבדיקות אחרות הקיימות בשוק. הבדיקה מיועדת לשימוש בקרב אנשים בני 50 ומעלה ללא עדות לסרטן ב 3 שנים האחרונות. מעל גיל 50 נרשמה עלייה גבוהה בסיכוי לחלות בסרטן ולכן הגילוי המוקדם הוא מאוד משמעותי. אבחון מוקדם מעלה באופן ניכר את יכולת הטיפול וההחלמה מסרטן. דר' שושן הציגה את המשמעויות הגדולות לאבחון מוקדם של סרטן. לדבריה, תוצאה חיובית בבדיקה היא בעלת הסתברות גבוהה מאוד (93.4%) לכך שיש תהליך סרטני בגוף. ואילו תוצאה שלילית אינה מעידה בהכרח כי אכן לא קיים תהליך שכזה (המשמעות היא שנדרשת בדיקה נוספת לאחר כשנה).בבדיקה סורקים אחר סיגנלים המשותפים ל 50 סוגים של סרטן.
