אנו נמצאים בעיצומו של משבר שאיש לא היה מוכן אליו. זה הגיע אלינו בהפתעה, בזמן מאוד לא טוב: אין יציבות בניהול המדינה, אנחנו חווים משבר אקלימי, יש גירעון גדול בתקציב וקיים חשש שנאבד את המעמד שלנו כמדינה שמדורגת AA-. ואז הגיעה המגפה וטרפה את כל הקלפים.
אין ספק שהמגפה משנה את כללי המשחק בעולם. להלן חלק מהשאלות המרכזיות שמעוררת הקורונה בתחום ההשקעות, והמשמעויות שיש לשים לב אליהן בשנים הקרובות:
האם ממשלות יכולות להרשות לעצמן את החוב שהן יוצרות במטרה לייצב את הכלכלה?
כנראה שלא. הן ייאלצו:
1. להשלים עם אינפלציה שתפגע בכלכלה ובדירוג האשראי שלנו ועלולה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור כמדינה מפותחת. הגדלת ההיצע של המטבע המקומי מייצרת מציאות שבה למטבע יש פחות ערך – והמשמעות היא אינפלציה.
2. לקחת אשראי ולנסות להעביר את החובות לדורות הבאים בתקווה שהם יהיו מוצלחים יותר, ויהיו בידיהם משאבים שכרגע אין ברשותנו. במדינת ישראל גייסו כבר 5 מיליארד דולר אג"ח ל-100 שנים. זה חוב שצריך להחזיר.
3. להעלות מיסים: אזרחים שירשו או צברו כספים ייפרדו מחלק מההון שלהם לטובת האיתנות הפיננסית של הכלל. כבר מדברים על כך וקראנו לאחרונה על שורה של מיסים שנמצאים על הפרק, כמו מס עזבון, מס ירושה, מס רכוש, מס על קרנות השתלמות, ביטול פטורים ועוד.
איך מומלץ להתארגן:
1. לחפש השקעות שיש להן קורלציה לאינפלציה.
2. להתרחק מאשראי צמוד.
3. להעביר ירושות ומתנות לדורות הבאים – כבר היום במידת האפשר.
4. להקים נאמנויות שמטרתן להגן על העושר ולעשות העברה מסודרת לדורות הבאים.
כיצד השוק מתאושש בארה"ב כאשר הכלכלה נכשלת?
זוהי שאלה מאוד מעניינת, אך חשוב להדגיש ששוק המניות הוא ממש לא הכלכלה.
להלן נתוני האמת:
בכל העולם משבר הקורונה יצר את המשבר הגדול והמשמעותי ביתר מאז המשבר של 1930 – הכלכלה של ארה"ב הצטמקה ביותר מ-30% ברבעון אחד.
למרות זאת ה-S&P רשם עליה של 3.6%.
80% מכלל אזרחי ארה"ב מרוויחים יותר בעקבות המשבר וחל שיפור בשכר לבעלי שכר נמוך בעיקר.
ההכנסה הממוצעת לעובד עלתה בתקופה זו ב-34%.
בנוסף 80% מאזרחי ארה"ב חוסכים יותר בתקופה זו כי אין על מה להוציא כסף (חופשות בוטלו ומסעדות נסגרו). בנוסף, יש תחושה של זהירות בציבור ואי נכונות לצרוך בתקופה זו (לא מחדשים מוצרי צריכה או מחליפים רכב או ציוד תקשורת).
הורדת ריבית משמעותית (אג"ח שנסחר ב-0% ריבית) מייצרת אשראי זול לחברות שעוזר להן לצמוח ולעבור את המשבר. זאת ועוד, תעשיות שמקבלות סקירה נרחבת על ידי התקשורת, כגון חברות תעופה ונופש, מהוות רק 0.18% מהמדד וחנויות קמעוניות מהוות 0.1% מהמדד ולכן אין להן כמעט השפעה.
המדד משקף את הערך הנתפס בעיני הציבור של החברות הנסחרות ולא שום מדד כלכלי כגון תעסוקה, הכנסות או רווחים.
למרות זאת יש את המפסידים הגדולים של התקופה, בעיקר תחום האנרגיה (44%-) וחברות פיננסיות (16%-). אולם, השקעות בחברות טכנולוגיות שמהוות מרכיב חשוב במדד הייתה מניבה תשואה טובה (חברות טכנולוגיה קטנות הניבו בממוצע 50%).
מתוך 500 חברות שרשומות במדד ה- S&P, הרי ש-450 חברות ירדו בתקופה זו. אולם, חברות הטכנולוגיה הגדולות משכו את המדד מעלה וגרמו למנהלי השקעות רבים להבין שבמקרה של קורונה, התאוריה של פיזור פשוט לא עבדה.
כאשר מביטים קדימה, מה כדאי לעשות?
נראה שעל פניו ישנם סקטורים בתעשייה שמרוויחים מהמשבר, מה ש"עושה שכל" להשקיע בהם, כמו למשל בתקשורת (לא תקשורת מסורתית), בריאות וטכנולוגיה, וכן כל מה שיוצר התייעלות.
מה קרה למי שהשקיע בהשקעות אלטרנטיביות (אשראי ונדל"ן)?
כרגע העולם האלטרנטיבי נראה בסך הכל טוב והשחקנים עברו את המשבר ברובו כמנצחים. כמובן שהשקעות בקניונים, חנויות ודיור סטודנטים נפגעו (אך לא בדומה לשכנים הסחירים) וקרנות האשראי נפגעו מהדרישות לפדיונות שיצרו להן גרעון בתזרים ואיחור בתשלומי הפדיון. אולם, הלקוחות קיבלו זאת בהבנה וזרם ההשקעות בכיוון זה רק עלה באופן משמעותי.
כאשר מביטים קדימה מומלץ להתייעץ עם מומחה ולהביט לעבר השקעות סולידיות שניתן לחזות את התשואה שלהן בתחומי הבריאות והאשראי המאובטח, בשילוב עם השקעות זהירות בעולמות של מחר.
לסיכום: הנחל זז ללא ספק וזה חלק מהטבע. מה שצמח ושגשג בנחל הישן ככל הנראה יתייבש וימות. אולם מי שבונה ליד הערוץ החדש, עשוי ליהנות בטווח הבינוני והארוך.
- הכותב הינו חבר בוועדת הסטנדרטים והסמכות של הקהילה האירופאית. יו"ר של חברת ניהול קרנות נאמנות, ויו"ר של חברת תכנון פיננסי המתמחה בתחום הבינלאומי. ממייסדי עולם התכנון הפיננסי בארץ.