הסאלון האווירי ה-55 בפריז ננעל בצל השערורייה הישראלית

לטענת מארגני הסלון ההוראה להקים את קירות ההסתרה הגיעה "מהדרגים הפוליטיים הגבוהים ביותר" דהיינו הנשיא מקרון עצמו. מעורבותו של מקרון אינה אמורה להפתיע איש. בשנה שעברה, כזכור, הוא ניסה לבלום את השתתפותה של ישראל בשתי תערוכות ביטחוניות: תערוכת האמל"ח הקרקעי, יורוסטורי והתערוכה הימית, יורונבאל. בשני המקרים הוא חטף סטירה מבית המשפט הצרפתי, שאסר עליו לעשות כן. הפעם, הוא אישר את השתתפות התעשייה הישראלית בסלון – אולם ניסה להכשיל אותה באמצעות הדרישה הדרקונית להציג רק מערכות הגנתיות, ומשהחברות סירבו לשתף פעולה – הוא, מהקולניים שבמתנגדי גדר ההפרדה, הקים גדר הפרדה משלו.

מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, שהתייחס לנושא, אמר כי "זוהי דרישה חסרת תקדים המפלה את ישראל לעומת מדינות אחרות, ואין לה בסיס היסטורי או השוואה. אף מדינה או תעשייה מעולם לא נדרשו להציג רק נשק הגנתי ולא נשק התקפי."

מדוע זה קרה? יש את הגרסה הרשמית והגרסה הלא מוצהרת. הגרסה הרשמית, למרות שהיא לא נאמרה במפורש, היא המתח המדיני הגובר בין ישראל לצרפת על רקע אי ההסכמות בנוגע להתנהלות הישראלית במלחמות שהיא מנהלת בכמה חזיתות, במיוחד בעזה, אך גם בלבנון ובאיראן. זוהי לכאורה הנמקה מוסרית, שמניחה התנהגות לא הולמת מצד ישראל, בעיני צרפת לפחות.

אבל, המציאות הרבה מורכבת והאמת היא שניסיונות ההסתרה של המערכות הביטחוניות הישראליות הם חלק מתחרות תעשייתית גלובלית בין התעשייה הישראלית לזו הצרפתית. שתיהן מתחרות על ליבם של ממסדים צבאיים בכל רחבי העולם, במדינות אמריקה הלטינית, בדרום מזרח אסיה ואף באירופה ובצפון אמריקה.

תו האיכות האולטימטיבי של כל מערכת צבאית או ביטחונית באשר היא הוא "הוכח בקרב". מערכות שעברו טבילת אש אמיתית זוכות להעדפה תדמיתית המשמשת מקדם שיווק מצוין. בזמנו, האמריקאים זכו בנקודות רבות הודות לשימוש שעשתה ישראל במטוסים ובמערכות אחרות מתוצרת ארה"ב במלחמותיה. אפילו הצרפתים נהנו מפירות הניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים ומכירות המיראז'ים מתוצרת צרפת זינקו לשמים, תרתי משמע.

כל המערכות הישראליות כולן הן Combat Proven. ההילה שנקשרה למערכות הישראליות הודות למבצעים מסעירי דמיון כמו מבצע הביפרים, חיסול נסראללה מהאוויר, ומהלך הפתיחה המזהיר של המלחמה באיראן – לצד הביצועים הפנטסטיים של כיפת ברזל ושאר מערכות ההגנה הבליסטיות, הפכו את התעשיות הישראליות למוקד לעלייה לרגל. בשנת 2024, התעשיות הביטחוניות בישראל הציגו ביצועים מעולים עם צמיחה בהכנסות ובצבר הזמנות. רפאל, לדוגמה, רשמה זינוק של 27% בהכנסות לעומת השנה הקודמת, עם רווח נקי גבוה וצבר הזמנות עצום של 64 מיליארד דולר. צבר ההזמנות של אלביט עומד על 22 מיליארד דולר – גידול של 25% בשנה האחרונה. מאז פריצת המלחמה בעזה, בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023, המניות של החברות הביטחוניות שרשומות למסחר בישראל זינקו בממוצע ב־120%.

אלה מספרים מדהימים והם מערערים את שלוות רוחם של הצרפתים. לתוצרת הצרפתית אין כל כך הרבה הזדמנויות להשתתף בקרבות, אבל כשכבר יש הזדמנות, במלחמת הודו פקיסטן האחרונה לדוגמה, הכף נטתה לרעת הרפאל הצרפתי. במהלך העימות, פקיסטן טענה להפלת חמישה מטוסי קרב הודיים, כולל שלושה מטוסי רפאל. מול הכישלון הזה, צרפת רואה לנגד עיניה הזדמנויות שיווקיות אדירות: על רקע המלחמה באוקראינה והחשש הגובר מפני ניסיונות ההתפשטות של פוטין, נאט"ו הכריזה על תוכנית ההתחמשות הגדולה ביותר מאז המלחמה הקרה.

במחקר שערך ד"ר אורי ורטמן חוקר בכיר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיה אווירית וחלל, באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, הוא הגיע למסקנה, כי "הפלישה הרוסית לאוקראינה הבהירה לאירופה, לאחר עשרות שנים של שקיעה בתפיסת עולם רומנטית של 'קץ ההיסטוריה', שעוצמה צבאית היא מרכיב מרכזי בביטחון לאומי, ורק לה היכולת להדוף תוקפנות חיצונית. בעטיה, בחרו רוב מדינות אירופה שלא להפנות משאבים רבים לבנייה ולשימור יכולת צבאית אמינה. כיום, מבינים באירופה כי הגיעה העת לבנות יכולות צבאיות להתמודדות עם האיום הרוסי."

הצרפתים, ומקרון בראשם, שמשמש כסוכן מכירות לתעשיות הצרפתיות, יעשו הכל כדי להסתיר את ישראל מעיני המבקרים, ולא בהכרח בגלל הרעב בעזה. מיליארדים רבים מוטלים כאן על הכף, והם ינצלו כל תרוץ כדי להשיג יתרון בתחרות מול ישראל. סיכם בצדק מיישר ששון מאלביט: "אם לא יכולים לנצח טכנולוגיות – פשוט מכסים אותן."

לצד השערורייה הישראלית, זה היה סלון מוצלח ושובר שיאים. אחד ההישגים המרכזיים של הסלון האווירי 2025 היה שבירת שיא המבקרים בכל הזמנים: 305,000 מבקרים ייחודיים פקדו את התערוכה, מספר אדיר המקיף קהלים רחבים מכל העולם. מתוך כלל המבקרים, 53% השתייכו לציבור הרחב – נשים, גברים, ילדים, משפחות ותלמידים ותלמידות מכל קצוות צרפת והעולם.

הסלון אירח השנה 2,400 מציגים מ-48 מדינות – נתון המעיד על המעמד הבינלאומי של התערוכה והיכולת שלה למשוך את השחקנים המשמעותיים ביותר בתחום. בין המציגים בלטו חברות גדולות כגון איירבוס, דאסו, בואינג, לוקהיד מרטין, סאפראן, וגם מאות חברות סטארט־אפ צעירות, מכוני מחקר, אוניבריסטאות, ותעשיות מתקדמות. במהלך ימי התערוכה (16-22 ביוני) התקבלו בברכה לא פחות מ-400 משלחות רשמיות, אזרחיות וצבאיות. 155 מטוסים הוצגו על הקרקע ובתצוגות אוויריות מרהיבות.

בתחום המטוסים האזרחיים אירבוס שיחקה למעשה מול שער ריק, משום שבואינג נמנעה מלהכריז על עסקאות חדשות במהלך התערוכה בשל תאונת הדרימליינר של איר אינדיה. אירבוס הכריזה על עסקאות בהיקף של כ-21 מיליארד דולר, שכללו הזמנות מוצקות ל-244 מטוסים. ה-350 צובר פופולריות גם באזורנו, ואייר ריאד, חברת התעופה החדשה של ערב הסעודית, רכשה 25 מטוסים מדגם זה; איג'יפטאייר המצרית הגדילה את ההזמנה שלה מ-10 ל-16 מטוסי A350. חברה נוספת שעשתה עסקים לא רעים בסלון היא אמבראר הברזילאית, שחתמה על עסקה למכירת  60 מטוסים מדגם E-175 ו-14 מטוסי מטען צבאיים KC-390 לפורטוגל ולליטא.

הסלון הבא ייערך ב- 14-20 ביוני, 2027. להתראות.