גליון 02/2023

על אירופוביה וחרדות אחרות

חרדת טיסה היא פחד וחשש משתק, לא רציונלי אבל יכול לגרום להימנעות מוחלטת מטיסות * הנוסע החרדתי חווה את הטיסה כאילו היא גורם מסכן חיים שמאיים על חייו ולכן גופו מגיב בהתאם, כאילו הוא נמצא בסכנת חיים. איך מתמודדים עם זה? מאת: רונית בנימיני
תמונה של רונית בנימיני

רונית בנימיני

שלמה ארצי בשירו ״במטוס סילון״ מנהל עם הדיילת שיחה פילוסופית על השקפות עולם, אולי כדי להפיג את פחד הטיסה שעולה בו. כולנו חווים חרדות מסוגים שונים, אבל לא כולם חווים חרדת טיסה הידועה גם בשם ״אירופוביה״. מי שחווה ולו פעם אחת בחייו חרדת טיסה יודע איך זה מרגיש. חלק  מהאנשים מנסים להתמודד עם החרדה, אבל לצערי לא כולם מצליחים.

חרדת טיסה היא פחד וחשש משתק, העולה בנפשו של אדם הנמצא לפני טיסה או באוויר, בזמן הטיסה. הפחד לא רציונלי אבל יכול לגרום להימנעות מוחלטת מטיסות. הנוסע החרדתי חווה את הטיסה כאילו היא גורם מסכן חיים שמאיים על חייו ולכן גופו מגיב לכך כאילו הוא בסכנת חיים.

הסיבות לחרדה יכולות להיות שונות:

ראשית, יש משהו לא טבעי ולא נורמלי, לכאורה, במטוס ששוקל מאות טונות, ובכל זאת מצליח להתרומם  לאוויר כנגד חוקי המשיכה. וכל המסה הזאת לא רק שלא נופלת ומתרסקת אל האדמה, אלא טסה מהר יותר ממכונית מרוץ.

גם היום ממרום שנותיי כדיילת אוויר, בכל פעם שאני צופה במטוס ממריא אני מתרגשת ונדהמת מהעוצמה ומהתנועה שבהמראה מהקרקע, ומכך שציפור המתכת העצומה והכבדה הזאת נוסקת לה מעל העננים בקלות, במהירות ובאופן מושלם ואינה נופלת.

כל זמן שהמטוס נוסע על המסלול ומתנהג כמו מכונית אין תחושה של פחד, אבל כשהוא ממריא לשמים יש דריכות מצד הנוסעים והצוות בתא הנוסעים. כל אחד מתכנס עם מחשבותיו ולעיתים עובר בראש חשש או פחד מהציפייה של מה שעתיד לקרות. אצל הנוסע החרדתי הפחד מתעצם בהרבה.

הפחד גם יכול לנבוע מסיבות נוספות:

  • קלסטרופוביה – פחד ממקומות סגורים ולכן החשש להישאר בתוך מטוס סגור שלא ניתן לצאת ממנו כשהוא באוויר.
  • אקרופוביה – פחד גבהים, חשש קיצוני מנפילה ממקומות גבוהים. הסובלים מפחד גבהים חווים התקף פאניקה כשהם נמצאים במקומות גבוהים.
  • פחד מפני תאונה אווירית – למרות שבמהלך השנים ענף התעופה התפתח והמטוסים הפכו להיות כלי תחבורה בטוח בהרבה ממכונית. מבחינה סטטיסטית שיעור הנפגעים בטיסה קטן יותר בסדרי גודל מאשר הנפגעים בתאונות דרכים.
  • חשש מתחושה פיזית לא טובה – בחילות, הקאות, סחרחורות, כאבי ראש, כאבי אוזניים שעלולים לחוות במהלך ההמראה וההנמכה לנחיתה, או טיסה במזג אוויר גרוע הגורם לטלטלות, חתחות וצניחה לכיסי אוויר.
  • פחד מהתקף חרדה – טיסה יכולה להיות גורם מאיץ להתקף חרדה למי שסובל ממנה בגלל פחדים נפשיים עמוקים יותר. "אין לנו לפחד אלא מפני הפחד עצמו," אמר פרנקלין דלנו רוזוולט, בנאום השבעתו לנשיא ארה"ב ב-1933 – וצדק.
  • ארוע טרור – מאז סוף שנות ה-60, עת נחטף מטוס אל על לאלג'יר, מטוסים ישראלים חשופים לאיומי טרור. בשנת 2002, לדוגמה, נעשה ניסיון כושל ליירט טיסה של ארקיע שהמריאה מקנייה ושני טילי כתף נורו אל המטוס, שהמריא ממומבסה לישראל.
  • נגיף הקורונה – משנת 2020 נוצר חשש גדול מהידבקות אפשרית במחלת הקורונה במטוסים. הישיבה הצפופה לצד זרים בחלל סגור במשך שעות העלתה את החשש מהידבקות, במיוחד במהלך הארוחות כשמסירים את המסכה מהפנים. למרות שעל פי הנתונים אחוז ההידבקות במטוסים היה קטן יחסית, חברות התעופה נקטו במספר פעולות כדי להקטין את הסבירות בהידבקות באמצעות מערכת סינון אוויר מהירה, שהותקנה ברוב חברות התעופה.
  • מדיה – התרומה של התקשורת לחרדת הטיסה מתחלקת לשניים: דיווחים נרחבים על תאונות והיעלמויות מטוסים – "המטוס המלזי" שנעלם הוא דוגמה טובה לאינטנסיביות הדיווח, ולצד האקטואליה – שפע של סרטים בקולנוע ובטלוויזיה המציגים תיאורים גרפיים של נחיתות חירום, התרסקויות ומטוסים שנעלמים. סדרות טלוויזיה דוקו-דרמטיות כמו ״תעופה בחקירה״, עוסקות באסונות תעופתיים וב"כמעט אסונות." לא קשה להבין, שמי שסובל מחרדת הטיסה מדמיין את עצמו יושב במטוס, שנקלע לאחת מהסיטואציות הללו.

סדרות טלוויזיה דוקו-דרמטיות כמו ״תעופה בחקירה״, עוסקות באסונות תעופתיים וב"כמעט אסונות." לא קשה להבין, שמי שסובל מחרדת הטיסה מדמיין את עצמו יושב במטוס, שנקלע לאחת מהסיטואציות הללו

בסופו של דבר אירופוביה היא, למעשה, תופעה רגשית לא רציונלית. החרדה היא ממה שעלול לקרות אם… והסיבות לכך יכולות להיות אירוע טראומתי מן העבר או חוויית טיסה לא נעימה כמו טיסה במזג אוויר לא יציב באופן חריג ( ברקים, רוחות, גשמים, שלגים) כיסי אוויר, נחיתות-חירום או נוסעים אלימים, שהתפרעו בטיסה, עישנו בתא השירותים או ניסו לפתוח באלימות את פתחי החירום במטוס ולא נשמעו להוראות הצוות. בעבר, הנוסעים שסבלו מחרדת טיסה הסתירו את חרדתם מפאת בושה – במיוחד גברים, שהרגישו נבוכים להודות שהם מפחדים. אולם בשנים האחרונות רוב הנוסעים מעדכנים את צוות האוויר לגבי החששות שלהם מהטיסה כבר עם עלייתם למטוס ומתעניינים במצב מזג האוויר בנתיב כחלק מההתמודדות עם החרדה – וטוב שכך. אין ספק כי התחושה שצוות המטוס יודע, ישגיח, ירגיע ויטפל בך במידת הצורך גורם לתחושת הקלה. בנוסף , זה מקל גם עלינו, כצוות המטוס. הידיעה שישנם נוסעים שזקוקים לתשומת לב יתירה מאפשרת לנו להתארגן בהתאם ולהעניק להם חווית טיסה נעימה יותר.

תסמיני חרדה

התסמינים של חרדת טיסה שונים באופיים ובעוצמתם מאדם לאדם.
לפני הטיסה – יש קושי בהירדמות בגלל סיוטים על התרסקויות מטוסים, בעיות עיכול, כאבי בטן, שלשולים והקאות.
במהלך הטיסה – החרדתיים עלולים לחוות תסמינים נוספים כמו גלי חום, סחרחורות וחולשה, שמלווים בדופק מהיר, רעידות ובכי.
מניסיוני למדתי לזהות אותם בקלות בין הנוסעים בגלל הסימנים המובהקים: הם אוחזים בחוזקה במשענות היד של המושב, סוגרים את תריס החלון, מזיעים וקוראים לנו לעיתים קרובות בגלל כל תנודה קלה של המטוס שנראית להם חריגה; הם עוצרים את נשימתם ויושבים מאובנים על המושב. חלקם רצים למטבח ומסרבים לחזור למקום מושבם רק כדי להיות קרובים לצוות ולהרגיש תחושת בטחון.

האם ניתן לטפל בחרדת הטיסה ולשלוט בפחד?
התשובה היא – כן. בראש ובראשונה – לטוס! בשום אופן לא להפסיק לטוס ולהיכנע לפחד. אחרת האדם לא יוכל לשלוט בחרדתו, יעצים אותה ואף יקבע אותה לנצח. יש לזכור, כי לפחד יש נקודת שיא וכשמגיעים אליה חלה ירידה ומרגישים תחושת רגיעה.
שנית, יש לזהות מהו מקור הפחד הבסיסי כדי לבחור את הטיפול המתאים. לפני הטיסה אופן הטיפול יכול להיות טיפול רפואי מידי באמצעות תרופות הרגעה שנוטלים לפני הטיסה או מכשירים טבעיים האמורים לווסת את תהליך הנשימה ולעזור בהתמודדות עם החרדה. אפשרות אחרת: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד המסייע בהתמודדות כמו CBT אוNLP או טיפול מתמשך באמצעות ליווי פסיכולוגי או פסיכיאטרי שחושף בהדרגה את מקור הפחדים, מזה אותם ואת והגורמים הרגשיים העומדים מאחורי הפחדים בשילוב טכניקות של רכישת שליטה והרגעה עצמית ותרופות פסיכואקטיביות.
בנוסף, קיימות סדנאות בפיתוח אנשי מקצוע בהן ניתן ידע ממוקד על איך מטוס בנוי, איך הוא ממריא, סימולציות שונות בסיוע טייס ולאחר מכן חשיפה הדרגתית לטיסות קצרות ובהמשך לארוכות.

במהלך הטיסה צוות הדיילים, שעובר הכשרה מיוחדת בקורס הבסיסי, יודע לסייע בשעת הצורך. הטכניקה מורכבת ממכלול של דברים: מתשומת לב אישית, הרחקה ממקום הושבה לאזור המטבחים המרווחים, הרגעה באמצעות טכניקה של הסדרת נשימות ושאיפות, מתן הסברים, חיזוקים על התגברות הפחד ובעיקר הסחות דעת על ידי שיחות שאינן קשורות לטיסה. לעיתים גם ישיבה לצד הנוסע מרגיעה אותו.
לא מומלץ לשתות משקאות שמאיצים את הדופק כמו קפה ואלכוהול.
חוויתי פעמיים במהלך שנות עבודתי כדיילת גם מחווה של קברניטים שהציעו לנוסעים חרדתיים להתארח בקוקפיט על מנת להעניק להם תחושת רוגע ובטחון – וזה הועיל. הנוסעים היו אסירי תודה. האווירה בקוקפיט משרה שלווה ורוגע, כי ניתן לראות ממנו את הנוף וכי זה מרכז השליטה של המטוס. אולם, זהו לא פתרון ישים בכל מצב.
אם אתם חרדתיים, מומלץ להתכונן היטב לטיסה; להקפיד לאכול ולשתות לפני הטיסה, להביא עימנו אמצעים שיכולים להקל על החרדה ולהנעים את הטיסה כמו: ספר, מוזיקה, סרטים לצפייה ולצפות בסרטונים המשלבים טכניקות של הרגעה עצמית.
נוסעים שמצליחים להתמודד עם הפחד נושמים אנחת רווחה לאחר הנחיתה ומסדירים דופק ואפילו מרגישים תחושת הישג וניצחון אישי של צליחת משימה ומעבר של עוד שלב בדרך.

בסופו של דבר, גם שלמה ארצי, בשירו שצוטט בתחילת הכתבה, רגע אחרי שהוא מצליח לקבל הסבר מהדיילת ״איך הציפור במעופה״ – מצליח להירגע, להירדם, להתעורר, לשתות את הקפה ולנחות בארה"ב.

One Response

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *