ערב חג הפסח, סיפר ראש הרשות לתעופה אזרחית, שמואל זכאי, הוא כינס צלמ״ת, ראשי תיבות של: צוות לניהול משברים בתעופה, גוף שהוקם ברת"א כדי להתמודד עם מצבי החירום שפוקדים אותנו באופן תדיר. "זה היה הצלמ"ת האחרון של המלחמה הקודמת והראשון של המלחמה הבאה," אמר זכאי בחצי בדיחה, בישיבה האחרונה של מועצת האיגוד, בה הורמה גם כוסית לציון החג המתקרב.
ראש רת"א עדכן את הנוכחים כי ברשות בוצע מהלך של חקר ביצועים עמוק של הסיכונים למטוסים שמייצגים הטילים המשוגרים על ידי החות'ים מתימן. נבחנו הקפאת הנחיתות והמראות, והכנסת המטוסים הקרובים לנחיתה למעגלי המתנה; הנוהל הקרוי נוהל מטח מאפשר מהרגע שבו מאותר שיגור למטוסים בפיינל קצר לנחות בכל זאת. כן נבחן הסיכון למטוסים שעל הקרקע. "אנחנו מתחקרים את כל מה שקרה," אמר. "גם תחקיר מסחרי, גם השת"פ עם חיל האוויר. אנחנו עוסקים במאות נושאים." הוא הוסיף, שרת"א מתקרבת לפיינל של התחקירים.
"אנחנו מעטפת הבטיחות שלכם," הבטיח זכאי לטייסי האיגוד, "שעומדת בסטנדרטים של חקר ביצועים עמוק. אנחנו עובדים עם צוותים מרפאל, ובממצאים שלנו משתמש גם חיל האוויר." הוא גילה עוד, שהיקף הטיסות בחג הפסח הזה דומה להיקף שאותו ראינו בפסח 2019. "מבחינת ההיקף, ולמרות כל הטילים והתקיפות מאיראן, 14 מיליון נוסעים טסו ב-2024, לעומת 20 מיליון בשנה רגילה."
על הצד הפחות אופטימי אמר ראש רת"א, כי המצב יכול להשתנות באופן מיידי, ו"יכול להיות שנחזור למציאות המוכרת שנישאר לבד. תארו לכם סצנריו – עשרות ואולי מאות אלפי ישראלים תקועים בחו"ל וכל החברות הזרות אינן." הוא הוסיף, "יצרנו מנגנונים תוך כדי מלחמה, והקצינו יעדים בקירוב – אתונה, לרנקה, דובאי, שמהם יוכלו החברות הישראליות למשוך את הנוסעים החוזרים. אם החברות הישראליות היו נאלצות להחזיר את הנוסעים מיעדים מפוזרים על פני כל הגלובוס – הן לא יכלו להתמודד לבד עם המשימה. ההאבים הקרובים הצילו את המצב..
"התעופה הישראלית במלחמה לא הייתה הבעיה, היא הייתה הפתרון. ככל שהיו לנו יותר מטוסים ויותר טייסים – המדינה הייתה יכולה להתמודד יותר טוב," קבע ראש רת"א. "על רת"א, מוטלת החובה לשמר את הקשר הרציף לישראל וממנה, לשמור על בטיחות הנוסעים וכלי הטייס, ולסייע לחיל האוויר בביצוע משימותיו.
בין המשימות הלאומיות שמילאה רת"א במלחמה – פיקוח והכוונה של חברות שהפעילו מטוסי ריסוס קרוב לגבולות, טייסת הכיבוי, הובלת צוותים, חילוץ פצועים, עבודות אוויר, צילומים, ניסויים – וכל הפעילויות שמתבצעות באזורי סיכון. "לכל סמל בצבא יש היום רחפן," תיאר זכאי באופן ציורי את האתגר שבשמיים.
יש בישראל חמישה מובילים וזה לא מעט, אבל החברות קטנות יחסית. "ההצלחה שלנו לקיים תעופה אזרחית סדירה בזמן מלחמה בעצימות כה גבוהה היא פלא בעיניי העולם," הוסיף זכאי. "להשוואה – באוקראינה התעופה האזרחית שותקה לחלוטין מתחילת המלחמה וברוסיה חוו ירידה של 85% , בעיקר בגלל נושאי בטיחות." הואיל וכך, צריך להגדיל את הצי הישראלי. "מדינת ישראל היא לא לוקסמברג. אחת ל-10 שנים יש כאן מלחמה גדולה, ואנחנו מדינת אי. התעופה הישראלית קטנה מדי ביחס לצרות שלנו. ברור לנו שאנחנו נשארים לבד במלחמה. אף אחד לא רוצה להתעסק עם טילים ומיירטים."
בנושא אחר דיבר שמואל זכאי על האיחוד הצפוי בין שתי החברות הזרות בבעלות ישראלית, Blue Wings ו-Tus שמבקשות להירשם כחברה ישראלית שישית, עם דזיגנציה 4X. "תוך שנתיים היא תהיה חברה ישראלית לכל דבר ואני רוצה עוד חברות ישראליות עם טייסים ומטוסים ישראלים," הבהיר. "בואו לא נשכח שהחברות האלה קיבלו רישיון מפעיל מ-IATA, כלומר, הן עומדות בסטנדרטים מקצועיים בינלאומיים. אלה חברות בעלות אופי אירופאי, שטסות בהתאם לכל התקנות."
התהליך של הפיכת החברה המאוחדת לישראלית יהיה תהליך מדורג; תחילה יהיה מיקס של טייסים ישראלים וזרים וגם מיקס של מטוסי 4X ושל מטוסים זרים. "אבל הכל יבוצע בסטנדרטים ישראליים."
ראש רת"א התייחס גם לחששות שהובעו על ידי חברי מועצת האיגוד, שהפטור שתקבל החברה החדשה, שיאפשר לה להעסיק טייסים זרים, יהווה תקדים מסוכן לטייסים ישראליים. הוא הבהיר, שהפטור מוגבל לשנתיים בלבד, וגם עבורו הם אמורים לעבור את המבחנים אותם עוברים טייסים ישראליים, מבחנים הכוללים שישה שלבים, כולל שלב מעשי, שבו משתתף גם בוחן של רת"א.
בשלב זה טסים בישראל בסך הכל 5 טייסים זרים. "בפני טייס זר עומדות שתי אפשרויות, אם הוא רוצה לטוס בחברה ישראלית: האחת – לעשות ולידציה לרישיון הזר שברשותו. הוולידציה תקפה לשנתיים בלבד, והוא עובר בחינות, כולל של בוחן של רת״א, שנוכח במבחן המעשי. אי אפשר להאריך את האישור מעבר לשנתיים שלאחריהן, אם ירצה להמשיך לטוס כאן יהיה חייב בהוצאת רישיון ישראלי. האפשרות השנייה להוציא מיד רישיון ישראלי, שכולל גם חובת ידיעת עברית – נושא שגם כך נמצא במחלוקת, משום שאנגלית היא שפת התעופה הבינלאומית." בכל מקרה, הוסיף, "הם טסים לא פחות טוב מאיתנו. טייס הוא טייס."
במקום להעסיק טייסים זרים בישראל, ראש רת"א הציע להחזיר הביתה עשרות טייסים ישראלים שטסים בחברות זרות, "דעתי: חברות התעופה צריכות להיות ישראליות, והטייסים חייבים להיות הכי טובים בעולם. הוא בישר כי הושק פרויקט "חוזרים הביתה" – לטייסים הישראלים בחברות הזרות הוצע להוציא תוך שנה רישיון ישראלי. "זו גם ציונות."
ראש רת"א אמר עוד כי הוא מתנגד להקמת בייס בישראל לחברות זרות. "זה נמל הבית של החברות המקומיות. הקמת בייס לחברה זרה, שמעוניינת רק בסלוטים, לא תגדיל תחרות או תשפר את מצב הנוסע ולא תוריד מחירים."
"יש לי מחויבות אישית אליכם ולרווחתכם," סיכם את הנושא. "אתם המחסום האחרון לפני תאונה פטאלית."
קובי זוסמן, מנכ״ל יאטא ישראל, שנכח גם הוא באירוע, הכניס את הנושא לפרופורציות "התעופה הישראלית תופסת פחות מחצי אחוז Available Seat Kilometres – ASK בעולם. יחד עם זאת, יש לתעופה הישראלית הישגים מדהימים במלחמה וברמה העולמית יש עניין עצום איך מצליחים לקיים תעופה אזרחית כשטילים עפים. חיים פה בבועה. אם לא יוקמו בייסים כאן הם יוקמו במקום אחר והתעופה שם תצמח. התעופה היום גלובלית. אי אפשר להילחם בכל החזיתות ולנצח. ישראל היא חלק מ-icao, שהוא גוף של האום. ישראל היא חלק ממשפחת העמים."
התהליך של הפיכת החברה המאוחדת לישראלית יהיה תהליך מדורג; תחילה יהיה מיקס של טייסים ישראלים וזרים וגם מיקס של מטוסי 4X ושל מטוסים זרים. "אבל הכל יבוצע בסטנדרטים ישראליים."
ראש רת"א התייחס גם לחששות שהובעו על ידי חברי מועצת האיגוד, שהפטור שתקבל החברה החדשה, שיאפשר לה להעסיק טייסים זרים, יהווה תקדים מסוכן לטייסים ישראליים. הוא הבהיר, שהפטור מוגבל לשנתיים בלבד, וגם עבורו הם אמורים לעבור את המבחנים אותם עוברים טייסים ישראליים, מבחנים הכוללים שישה שלבים, כולל שלב מעשי, שבו משתתף גם בוחן של רת"א.
בשלב זה טסים בישראל בסך הכל 5 טייסים זרים. "בפני טייס זר עומדות שתי אפשרויות, אם הוא רוצה לטוס בחברה ישראלית: האחת – לעשות ולידציה לרישיון הזר שברשותו. הוולידציה תקפה לשנתיים בלבד, והוא עובר בחינות, כולל של בוחן של רת״א, שנוכח במבחן המעשי. אי אפשר להאריך את האישור מעבר לשנתיים שלאחריהן, אם ירצה להמשיך לטוס כאן יהיה חייב בהוצאת רישיון ישראלי. האפשרות השנייה להוציא מיד רישיון ישראלי, שכולל גם חובת ידיעת עברית – נושא שגם כך נמצא במחלוקת, משום שאנגלית היא שפת התעופה הבינלאומית." בכל מקרה, הוסיף, "הם טסים לא פחות טוב מאיתנו. טייס הוא טייס."
במקום להעסיק טייסים זרים בישראל, ראש רת"א הציע להחזיר הביתה עשרות טייסים ישראלים שטסים בחברות זרות, "דעתי: חברות התעופה צריכות להיות ישראליות, והטייסים חייבים להיות הכי טובים בעולם. הוא בישר כי הושק פרויקט "חוזרים הביתה" – לטייסים הישראלים בחברות הזרות הוצע להוציא תוך שנה רישיון ישראלי. "זו גם ציונות."
ראש רת"א אמר עוד כי הוא מתנגד להקמת בייס בישראל לחברות זרות. "זה נמל הבית של החברות המקומיות. הקמת בייס לחברה זרה, שמעוניינת רק בסלוטים, לא תגדיל תחרות או תשפר את מצב הנוסע ולא תוריד מחירים."
"יש לי מחויבות אישית אליכם ולרווחתכם," סיכם את הנושא. "אתם המחסום האחרון לפני תאונה פטאלית."
קובי זוסמן, מנכ״ל יאטא ישראל, שנכח גם הוא באירוע, הכניס את הנושא לפרופורציות "התעופה הישראלית תופסת פחות מחצי אחוז Available Seat Kilometres – ASK בעולם. יחד עם זאת, יש לתעופה הישראלית הישגים מדהימים במלחמה וברמה העולמית יש עניין עצום איך מצליחים לקיים תעופה אזרחית כשטילים עפים. חיים פה בבועה. אם לא יוקמו בייסים כאן הם יוקמו במקום אחר והתעופה שם תצמח. התעופה היום גלובלית. אי אפשר להילחם בכל החזיתות ולנצח. ישראל היא חלק מ-icao, שהוא גוף של האום. ישראל היא חלק ממשפחת העמים."
