משבר הקורונה היכה בנו, כמו שהכה בכל העולם, ובפרט בעולם התעופה. אם התעופה הישראלית טסה בעבר עם יד קשורה מאחרי הגב לאור מגבלות הבטחון, מגבלות קוסמופוליטיות ועוד, הרי שחצי השנה החולפת היתה הקריטית ביותר לנו.
לפני חצי לקחנו, טייסי ישראייר יחד עם המנכ"ל, אורי סירקיס, החלטה משותפת לעשות הכל בכדי להמשיך להפעיל את החברה מבלי לפטר או להוציא לחל"ת אף טייס. החלטה זו באה מתוך הבנה שאם לא ניקח את גורלנו בידינו אנחנו מסכנים את מקור הפרנסה שלנו. וכך, הסכמנו לקצץ 50% (כן, מחצית!) מהשכר כדי לשמר את הכוחות ואת החברה על המפה.
לאן לא טסנו. מי חלם שמטוסים צרי גוף יטוסו לסין עם נחיתת ביניים באלמטי (קזחסטן) כדי להביא ציוד רפואי חיוני בתחילת המשבר. מי חלם שנטוס להודו ונביא מטען חיוני לתעשייה האווירית, או שנביא דאר מכל מיעדים כלונדון ומוסקבה, אותם פקדנו רבות בתקופה זו. בסופו של יום, אין כמו מראה תחושת ההקלה של אלפי הישראלים אותם החזרנו לארץ עם תחילת המשבר בטיסות החילוץ. בלעדיהן, הם לא היו מצליחים למצוא דרכם הביתה.
יום שלישי, 22:00
והנה, על אף כל הטיסות המיוחדות והמפתיעות הללו מצאנו את עצמנו מופתעים אפילו יותר ביום בהיר אחד, ולמען האמת בערב הקודם, כשנקראנו שוב לדגל. ביום שלישי, ה-22/09/20, בשעה 22:00 הגיעה קריאה לא צפויה לטיסה מיוחדת לביצוע על הבוקר. היעד: בחריין. כמו בכל התקופה האחרונה הופעלה קבוצת הטיפול במשברים והנה הטיסה קורמת עור וגידים. נפתחת פגישת זום באופן מידי ומתחילים לאסוף מידע על היעד, יצירת קשר עם גורמי הקרקע נותני השירותים ואספקת הדלק, וכן בקשת אישורי טיסה מעל ערב הסעודית ואישורי נחיתה. מיד מתארגנים על צוות טיסה ושולחים טייס לישון בכדי שיעמוד זמין בכוננות לביצוע – אי אפשר לפשל!
סוף סוף הזדמן לנו לבצע טיסה מיוחדת עבור המדינה. המאמצים שעשינו לאורך התקופה נשאו פרי. כולם יודעים שישראייר במוכנות מתמדת לביצוע המשימה – תהיה אשר תהיה. לא המרחק, לא הנתיב, לא הצורך בנחיתות ביניים או מזג האוויר ירתיע אותנו. כל הצוותים והמטוסים מוכנים לביצוע המשימה.
יום רביעי, 07:44
בבוקר המחרת, יום רביעי ה-23/09, הגיעו אישורי הטיסה. בשעה 07:44 כבר היינו באוויר. ובכל זאת, לא הכל עבר חלק. פחות מ-10 דקות לאחר המראה מנתב"ג, בבואנו לתאם את חציית הגבול למרחב האווירי הירדני, נאלצנו לבצע מספר סיבובי המתנה עד לקבלת אישור הממלכה הסעודית לחציית המרחב האווירי שלה. זאת, על אף שהאישור כבר היה מתואם מראש. אולם, משם והלאה הכל עבר חלק. ברכת "שלום" עם בקרת התעבורה הסעודית, ולאחר טיסה קצרה של כ-02:40 שעות הגענו למנמה, בירת בחריין.
יום רביעי, 10:24
לאורך מדרגות המטוס נפרש שטיח אדום חגיגי והנציגים המקומיים קבלו את פני האורחים המכובדים שירדו מהמטוס בהתרגשות רבה וסבר פנים יפות. זה היה יום גדוש עבור המשלחת, אך עבורנו, הטייסים, חלק גדול מהמשימה היה כבר אחרינו. לאחר המתנה ארוכה בשדה התעופה חזרנו בשעות הערב הביתה, כמו שנהוג לומר – עייפים אך מרוצים. עוד יום בדרך לעשיית היסטוריה. אולי צעד קטן לאנושות אבל צעד משמעותי עבור ישראייר וטייסיה.
התמונות באדיבות צוות הטיסה, קב' חגי כנען וקב' ג'ואל בן פרץ.