בטאון איגוד הטייסים בישראל
The Israeli pilots' Association (ISRALPA) magazine
דומה שאת איתן סטיבה אין צורך להציג, ובכל זאת בלי כמה מילות רקע אי אפשר. סטיבה (65) טייס טייס קרב נועז לשעבר בחיל-האוויר (קורס 85). הוא שירת 43 שנים בסדיר ובמילואים ורשם לזכותו 4.5 הפלות במהלך מלחמת לבנון הראשונה. במהלך הקריירה, אותה סיים בדרגת אלוף משנה, שירת בטייסת 117 והדריך בבית הספר לטיסה. הוא איש עסקים ופילנתרופ, ובין השאר היה בין מקימי "קרן רמון", העוסקת בחינוך נוער בתחום החלל, וקרויה על שמם של חברו הטוב, אילן רמון, האסטרונאוט הישראלי הראשון, שנספה באסון מעבורת החלל "קולומביה" לפני 20 שנה, ובנו, אסף רמון ז"ל שנהרג בתאונת אימונים בחיל האוויר.
ב-8 באפריל 2022 שוגר איתן סטיבה לחלל, אל תחנת החלל הבינלאומית, על סיפון החללית "דרגון 2", במשימה AX1 משימה מסחרית, ששוגרה על גבי טיל הפלקון 9 שלSpaceX . נאס"א הייתה מעורבת בטיסה, אימנה ואירחה את רביעיית האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית.
כחלק מההכנות שלו לביצוע ניסויים מדעיים בחלל במסגרת משימת "רקיע" – השם שניתן למקבץ הניסויים הישראליים – סטיבה השלים סבב הכנות בסוכנות החלל האירופית, שם הוכשר להשתמש בציוד ייעודי למטען המדעי שישוגר לתחנה. על פי התכנון, צוות ה-AX-1 היה אמור לשהות בתחנת החלל 10 ימים, אולם בסופו של דבר, בשל עיכובים שונים, הצוות הוחזר לכדור הארץ ב-25 באפריל, לאחר ששהה 17 יום בחלל.
בזמן השהייה בתחנת החלל עסק הצוות בביצוע שלל ניסויים מדעיים. איתן סטיבה השלים בזמן שהייתו בחלל לא פחות מ-34 ניסויים והדגמות של טכנולוגיות כחול לבן. שלושה מהניסויים הוצעו על ידי תלמידי בתי ספר וכולם אושרו על ידי נאס"א. מטרת הניסויים היא לאפשר לחוקרים ולמהנדסים להגיע לפריצות דרך, שאינן אפשריות בתנאי כדור הארץ. תוצאות הניסויים יאפשרו המשך פיתוחים טכנולוגיים והנדסיים משמעותיים בתחומים רבים, כמו אסטרופיזיקה, מכשור רפואי, חקר מחלות, תקשורת ואופטיקה, קרינה, רפואת עיניים, נוירולוגיה וחקלאות.
ב"קרן רמון", שהיא שותפה בכירה למשימת רקיע, אמרו כי לניסויים המדעיים שבוצעו במסגרת המשימה יש חשיבות יוצאת דופן ופוטנציאל גדול לא רק עבור האסטרונאוטים בחלל אלא גם לשיפור משמעותי של החיים על פני כדור הארץ. תופעת המיקרו כבידה, המוכרת מתחנת החלל הבינלאומית.
איתן סטיבה השלים בזמן שהייתו בחלל לא פחות מ-34 ניסויים והדגמות של טכנולוגיות כחול לבן. שלושה מהניסויים הוצעו על ידי תלמידי בתי ספר וכולם אושרו על ידי נאס"א. מטרת הניסויים היא לאפשר לחוקרים ולמהנדסים להגיע לפריצות דרך, שאינן אפשריות בתנאי כדור הארץ.
איתן סטיבה: יש הרבה דמיון בין התחומים אך גם הבדלים רבים. הכשרת אדם לטיסה בחלל דומה למה שקורה בתעופה: לימוד מערכות ומכשירים תרגול מצבי קיצון, חרומים, צ'ק ליסטים ועבודת צוות – כל אלו מיושמים בתעופת החלל. ההבדל הגדול הוא בהגעה לתחנת החלל והחזרה ממנה. הכל נעשה בצורה אוטונומית לגמרי, הכול ממוחשב ומבוקר מהקרקע. יכולת ההתערבות של הצוות, לרבות מפקד המשימה, שהוא אסטרונאוט וטייס, היא אפסית. אין לצוות יכולת ניהוג לביצוע התחברות לתחנת החלל מתוך החללית. מעורבות הצוות היא רק באמצעות התקשורת ובאישורים, כשהדיאלוג עם תחנת הקרקע הוא בסטנדרט תעופתי.
סטיבה: בדרך אל התחנה וממנה זו בעיקר ההתנהלות היומיומית: החיים עצמם, אוכל שינה, ריחוף באזור מוגבל. אתה בעצם טס בתא מאוד מצומצם, שכולל גם שירותים. כל העברה של ציוד מצד לצד או דחיפת הדופן משפיעה על מעוף החללית.
סטיבה: בהחלט כן. כבר עכשיו נעשים ניסיונות על ידי ג'ף בזוס מאמאזון, ריצ'רד ברנסון ואחרים לשגר אנשים עם רקטות שחוזרות לכדור הארץ. כלומר, בעתיד אנשים ישוגרו לגובה של 100 ק"מ ויותר במהירות של 5-6 מאך, וינחתו כעבר זמן קצר במקום אחר. זהו תחום שרק מתחיל להתפתח. זו תהיה תעופה אוטונומית ללא טייסים.
סטיבה: המסלולים סביב כדור הארץ מבוצעים במהירות גבוהה ובנפילה חופשית, שאינם דורשים הנעה, חוץ מתיקוני מסלול. הניווט מתבסס על GPS ו-RGPS (Relative GPS) שימוש במידע ה-GPS של תחנת החלל, והחיבור הסופי אליה הוא בעזרת בקרת וידאו. אין שום משמעות לאווירודינמיקה בחלל – כי אין חיכוך; זה ממש לא משנה אם אתה טס עם החרטום קדימה או עם הזנב. החללית פותחת את כיסוי האנטנות ומכוונת אותן ללווייני התקשורת, הפנלים הסולאריים מכוונים לשמש שזורחת 16 פעמים ביממה כי המהירות שלנו היא 28,000 קמ"ש. אין קואורדינטות – הכול מחושב במסלולים. תחנת החלל טסה במסלול מעגלי בזווית של 53 מעלות לקווי האורך. החללית נעה במסלול אליפטי ואז יש שתי נקודות מפגש חישוביות וכשמתקרבים זה הופך למשהו שנראה כמו טיסת מכונס אבל בבקרה ושליטה מהקרקע.
מפת התחברות לתחנת החלל הבינלאומית. החללית הרוסית "סויוז" עושה את הדרך משיגור עד חיבור ב 4-6 שעות.
סטיבה: בהלוך לקח 19 שעות ובחזור 16 שעות. זה עניין של חישוב מסלולים מיטבי במינימום אנרגיה. לחללית יש 16 מנועים רקטיים זעירים, מדגם 'סופר דרקו'. הטיפוס ממסלול של 200 קילומטר לגובה של 400 קילומטר צורך מעט מאוד אנרגיה. החללית הרוסית 'סויוז' עושה את זה ב-4-6 שעות משיגור עד חיבור.
סטיבה: הרוסים סומכים על המערכות שלהם שעובדות היטב כבר הרבה שנים. יש להם מנועים חזקים והרבה דלק. עד לאחרונה, כשספייס-איקס נכנסה לתמונה, כל השיגורים המאוישים לתחנת החלל בתשע השנים שחלפו מאז קרקוע מעבורות החלל ב-2011, נעשו באמצעות החללית הרוסית. בואינג נכנסו לתחום ושיגרו לאחרונה בהצלחה חללית לא מאוישת לתחנת החלל ובקרוב ישלחו צוות לתחנה עבור NASA.
סטיבה: הרבה מאוד! כל עולם הקיימות, למשל – טיהור מים, אנרגיה סולארית, הנדסת חומרים והגנה מפני קרינה שהיא נושא חשוב. למשל – כשיש סופות שמש חזקות נדרשים לעבור למקום יותר ממוגן בתחנת החלל. כל אחד נושא עימו מד קרינה. אני למשל ספגתי קרינה של שנה שלמה ב 17 ימים. זה נשמע הרבה, אבל זה שקול בסך הכל לכמה צילומי רנטגן… ג'ט לג זה נושא שמעסיק את התעופה האזרחית. בתחנה חיים לפי שעון לונדון וכמה ימים לפני השיגור עברנו לחיות לפי זמן UTC. יש שימוש בכדורים להירדמות ולהתעוררות אם נתקלים בבעיות. נושא נוסף הוא רפואה עצמית. לומדים החייאה, טיפול בדום לב, לתת זריקה, להציל מחנק, כי אין רופא ואין יכולת לפנות את החולה או הפצוע.
סטיבה: יש רק מפקד חללית ומפקד תחנה כל השאר במעמד שווה. הם מתחלפים בין המדינות. לאחרונה הייתה מפקדת תחנה איטלקייה
סטיבה: מוגדרות שלוש תקלות חמורות. הראשונה היא דליפת אמוניה. אם לא חובשים מסכה היא עלולה לגרום למוות. התקלה החמורה השנייה היא אש. לאחר ניסיונות הכיבוי מתמקמים ליד החללית שלך שמתפקדת ברכב מילוט למקרה של צורך חירום לחזרה לכדור הארץ. תהליך השחרור מהתחנה, ה-Undocking הוא תהליך ארוך, שעלול להימשך שעה. התקלה השלישית היא איבוד לחץ בעקבות פגיעה של חפץ או תקלה מבנית בתחנה.
סטיבה: יש תחנות מעקב אחרי השברים מגודל מסוים ואילך. אם מאותר מסלול התנגשות נותנים התראה ומזיזים את התחנה. כמות הפסולת אדירה: יש עשרות אלפי חלקים גדולים ומיליונים של חלקים קטנים כמו ברגים שנעים בחלל סביב כדור הארץ.
סטיבה: קודם כל החלל הוא של כולם, ויש חמש אמנות של האו"ם שחלק מהמדינות חתומות עליהן. ישראל חתומה על שלוש מהן. יש כללי אתיקה; לדוגמה, אין בעלות על נכסים בחלל; כל אדם שנמצא בחלל הוא שליח של האנושות כולה ועל כל מדינה לעזור לו. בניגוד לרוב מדינות המערב, לישראל אין חוק חלל אבל יש סוכנות חלל במשרד המדע. ככלל הרגולציה בחלל עדיין בחיתוליה.
סטיבה: הקרן קמה אחרי שאסף רמון נהרג. היא לוקחת את הנושא של תעופה וחלל למקום של השראה לילדים לחקור ולהתעניין ודרך זה להתאהב במדע, במקצועות הריאליים. הקרן מפעילה פרויקט חינוכי רחב ומלהיב שבו בני נוער מציעים ומפתחים ניסויים שמבוצעים בתחנת החלל הבינלאומית.
