גליון 04/2024

השמים פתוחים גם מעל גיל 50

מגמה חדשה בשמיים: בני 40 עד 60 מתחילים קריירה חדשה כדיילי אוויר * מדובר במקצוע לא קל, עם דרישות רבות, ולא כולם יכולים לעמוד באתגר * אבל, אם הצלחת – ניצחת ואז אתה עף על העבודה וגם על עצמך ומרגיש בעננים תרתי משמע
תמונה של רונית בנימיני

רונית בנימיני

בשנים האחרונות אנחנו עדים לטרנד עולמי של גיוס דיילי ודיילות אויר מעל  גיל 40, 50 ואף 60. עשרות גברים ונשים, מנהלים ואנשי הייטק לשעבר, החליטו לעשות הסבה מקצועית ולהפוך לדיילי אויר. הם עולים על נעלי עקב, קושרים צעיף סביב צווארם או עונבים עניבה, מצטרפים לשורות ובחיוך מאוזן לאוזן עוברים למוד טיסה.

 

בהמשך נראה אותם ממלאים את הרשתות החברתיות  בתמונות ססגוניות מעוררות קנאה מרחבי העולם עם משפטים כמו ״אוהב/ת את העבודה שלי״ או תמונות מהקוקפיט עם המשפט  ״עוד יום במשרד״. הג'וב החדש מאפשר להם להכיר עולם חדש, לחוות חוויות חדשות דווקא בגיל שבו סופרים את הדקות לפנסיה. מפתיע מאוד, לא?

 

בעבר רווחה קלישאה שטענה ״חיילות לעולם תהיינה בנות 18 ודיילות אויר בנות 20״. אבל  בשנים האחרונות חל שינוי והמגמה העולמית בחברות התעופה היא להכשיר גם נשים וגברים מבוגרים לתפקיד.

העולם השתנה, הערכים שלנו כיום שונים ממה שהיו בעבר וכיום קיימת גמישות גדולה בנושא הגיל.

 

הגיל הוא באמת רק מספר, וזאת לא קלישאה; לכל אדם יש את האנרגיה והאישיות שהוא מביא עימו לכל מקצוע ותפקיד ולמעשה זה מה שקובע אם יעמוד בסטנדרט של התפקיד ואם יצליח בו – ולא הגיל הביולוגי.

אותם אנשים בגילאי 40 עד 60 פלוס מחשבים מסלול מחדש ועושים מהפך גדול מבחינת עיסוקם הקודם. הם מגלים רעננות חדשה דווקא בגיל שבו הקצב הדינאמי של החיים הולך ויורד. המקצוע המיוחד והחדש מפיח בהם רוח חדשה. הם חשים את עצמם מלאי חיות ודינאמיות לאחר שחשו תחושת מיצוי ושעמום מהעיסוק המקצועי הקודם.

 

במציאות בה אנו חיים נשים נידונות לחוסר שוויון בשוק התעסוקה, החל בשכר וכלה בהתמודדות על קבלה לעבודה. ככל  שעולה הגיל  גדל הקושי במציאת עבודה חדשה, במיוחד לנשים. מגיל 35 מתחילה ירידה בהשתתפות נשים בשוק העבודה ומגיל 60 הירידה חדה מאוד. רוב הנשים שעובדות בגילאים הללו מקבלות שכר נמוך ולעיתים משרה חלקית. בנוסף לכך הן גם נתקלות בתקרות זכוכית בקידום לתפקידי ניהול בכירים.

 

אבל, לא כך בחברות התעופה בהן חל שינוי במגמה וניתנת הזדמנות לדיילות אויר כקריירה שנייה. ארקיע, אל על  וישראייר הצטרפו לטרנד העולמי והן אף מעודדות את המגמה בפרסומים בתקשורת. אבל לא תמיד המדיניות הייתה כזו. לפני יותר מעשרים שנה הייתה אפליית גיל מטעמי הופעה חיצונית. הגיל הצעיר היה יתרון כדי לשמר הופעה צעירה ורעננה של דיילים ודיילות בקבינה. כיום, מאפיינים חיצוניים כמו משקל ויפי מראה כבר לא קובעים.

 

בכל הנוגע למראה, רק הגובה מהווה גורם מכריע בדרישות התפקיד, כדי שאפשר יהיה לבצע את המשימות בתא הנוסעים ללא בעיות, כמו היכולת לפתוח ולסגור את התאים העליונים ואת דלתות המטוס בשגרה ובחירום. הדיילים צריכים להיות מסוגלים במקרה חירום לפנות את כל הנוסעים מהמטוס תוך מספר דקות.

בעולם  קיימות עדיין מספר חברות תעופה שעוררו סערה היות שאצלן ההתעסקות במראה החיצוני והמשקל היא עניין חשוב. ״אף אחד לא רוצה לראות צוותים מכוערים ושמנים בקבינה,״ טוענות החברות האלה טענה מופרכת. חברות התעופה האסיאתיות כמו היינאן איירליינס, שמגבילה את משקל דיילות האויר שלה, למרות שהייתה סביב זה ביקורת עולמית והדיילות שלה נראות כאילו הן משוכפלות במדפסת תלת מימד, או חברת התעופה הפקיסטנית, שאילצה דיילות שהעלו 13 ק"ג מעל המשקל המקסימלי לרדת במשקלן 2 ק"ג אחרת הן תעבורנה לעבוד כדיילות קרקע, ואייר אינדונזיה, שהעבירה דיילי ודיילות אויר לקרקע כשמסת הגוף שלהם הייתה מעל לדרישות.

אבל, אלה מקרים חריגים מאוד ויוצאי דופן. לעומתן  חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס הפתיעה כשהודיעה לעובדים שלה שהם יכולים להחליט בעצמם אם הם רוצים להתאפר או לענוד תכשיטים – ללא קשר למינם.

 

לשמחתנו, בישראל כמו במדינות אחרות בעולם, האפליה הזו הוסרה ואין צורך להראות כמו דוגמנית או מלכת יופי בקבינה. אבל, שלא תטעו – גם אין הנחות במקצועיות הנדרשת. כל המועמדים בכל הגילאים צריכים לעמוד בדרישות התפקיד והסטנדרטים המקצועיים הנדרשים כדי לתת שרות מקצועי. יש לציין כי לעבודה זו נדרש גם כוח פיזי שלא לכולם יש. ולא מדובר רק על נשים; יש גם גברים בגילאים האלה שהופכים להיות דיילים, אבל עדיין מספר הנשים הבוחרות בקריירה שנייה כדיילת גדול יותר.

 

האתגר הראשון של המועמדים מבוגרים הוא בראש ובראשונה לשים את האגו בצד. חלקם הגיעו מקריירות מפוארות, עסקים פרטיים ותפקידים ניהוליים, והם צריכים לחשב מסלול מחדש ולהגיע לדיילות ממקום נקי ושלם. יהיו שיצקצקו בלשונם ויגידו ״למה לעבוד בגיל הזה כל כך קשה״? התשובה לכך היא, כי למקצוע הזה יש שלל יתרונות, שהמרכזי שבהם הוא הפתיחות ונתינת ההזדמנות השווה של חברות, שסוגיית הגיל אינה מהווה קריטריון עבורן בתהליך המיון. הרי אין הרבה מקומות עבודה שמקבלים עובדים דווקא בזכות גילם המבוגר. זהו חלון הזדמנויות מפתה למי שמרגיש רווי ורוצה לעשות מפנה תעסוקתי לפני גיל הפרישה.

 

מה שעומד לנגד עיניהן של חברות התעופה היא היכולת לעבור בהצלחה את הקורס הקרקעי והמבחנים באוויר, היכולת לעבוד בצוות ועם דיילים צעירים ללא אגו, הבנת משמעות התפקיד והחשיבות שיש לו עבור הנוסעים בקבינה וגישה שירותית של אנשים שמשרים סביבם אוירה טובה, נוחה ונעימה.

 

האבסורד הוא, שמצד אחד הדיילים המבוגרים הם בעלי הוותק הנמוך ביותר בקבינה אבל מבחינת גילם לדיילים המבוגרים יש יתרונות רבים לעומת הדיילים הצעירים. ניסיון החיים שלהם מעניק להם בטחון, אסרטיביות וסמכותיות, יכולת איפוק והכלה, אמפטיה, סבלנות כלפי גחמות שונות ומשונות של נוסעים וסובלנות. כל זה יחד מאפשר להם לצלוח אתגרים בפרופורציות ולא לאבד שליטה. הם בגיל שהם לא חייבים להוכיח כלום לאף אחד, כי יש מאחוריהם רזומה מפואר. הם גם לא רואים בדיילות פחיתות כבוד. הם יודעים שגם אם היום הייתה טיסה קשה ולא משנה מה הסיבות לכך מחר יהיה יום חדש ותהייה טיסה חדשה ליעד חדש עם צוות חדש ונוסעים חדשים, וההווה לא אומר כלום לגבי העתיד. חברות התעופה השכילו לזהות את זה אצל המבוגרים. השילוב של דיילים צעירים ומבוגרים בקבינה הוכח כהצלחה וכשילוב מנצח והנוסעים הם אלה שבעיקר נהנים מכך. לעיתים, בסוף הטיסה הם נותנים להם על כך פידבק חיובי ובמקרים מיוחדים גם חיבוק.

 

יש, כמובן, גם יתרונות נוספים. לדוגמה, הגשמת חלום שאולי נגוז בגיל צעיר ולא  ניתן היה להגשים מסיבות כאלה ואחרות; היכולת ללמוד להשתחרר מהמחויבויות המשפחתיות (בעל, ילדים, נכדים, הורים) ולראות שהבית מסתדר יפה גם בלעדיהם. אגב, זה גם מוסיף עניין וגעגוע מה שמשפיע לחיוב על הזוגיות וחיי הנישואים – במיוחד אם שני בני הזוג פרשו והם נמצאים 24 שעות ביחד בבית. או העבודה בחברת אנשים צעירים שמעוררת שמחת חיים ורעננות ויחד איתם לחוות חוויות חדשות, לטייל בעולם ולא רק לשבת לבד מול מחשב במשרד אפרורי, בתחושה שהגעת למיצוי ולפנטז על החופשה הבאה.

 

בחברות התעופה הייצוגיות היא ערך עליון ולכן יש יתרון נוסף בתפקיד – אתגר ההקפדה על הופעה מטופחת ואסתטית של שיער, פנים וידיים. כושר גופני, הרגלי תזונה בריאים וכל זה תורם להרגשה פנימית טובה במיוחד בגילאים מבוגרים בהם גברים ונשים נוטים ״לשחרר״. הנראות החדשה שלהם גורמת להם לאושר עילאי והיא זולגת גם לחיים האישים. מי ששומר על כושר והרגלי תזונה בריאים גם לא מרגיש את הקושי הפיזי בעבודה.

 

המקצוע הזה מאפשר אופק חדש  במיוחד עבור אנשים שחושבים שאין להם עוד אפשרות לעשות הסבה מקצועית בגיל הזה מלבד לחכות לפנסיה ולגדל נכדים. בבחירת המקצוע הם ״נשלפים״ מהעולם והשגרה שלהם ומאזור הנוחות האישי ועושים ריסטארט לעולם חדש עם חוקים משלו.

 

יתרון נוסף הוא, שבאופי העבודה הזה, בתוך צינור מתכת מעל העננים, יש סוג של ניתוק מהאדמה אבל גם ניתוק מהשגרה, מהיומיום, מהלחצים ומהדאגות, וביחוד מהמציאות היומיומית המאתגרת במדינת ישראל, שגורמת לסוג של הסחת דעת מתבקשת שלה כולנו נזקקים כדי לשרוד בכל הגילאים, ובמיוחד בגילאים מבוגרים. זהו, כידוע, יתרון גדול מאוד. יתר על כן, כשהטיסה נגמרת יש שקט בראש ולא מביאים את העבודה הביתה.

 

באוויר יש קסם מיוחד, שמרגישים אותו כבר עם הכניסה לטרמינל, שהוא עולם בפני עצמו, ואז מתמלאים באנרגיות חדשות ושוכחים מכל מה שהושאר מאחור. לעיתים גם אחרי 12 שעות טיסה מאתגרות מרגישים רעננים ומלאי אנרגיה, למרות שהעבודה הזאת מחייבת אותך להיות עירני ודרוך גם בשעות לילה מאוחרות ועם חושים  מחודדים. אתה נדרש לפתח את הכישורים החברתיים שלך והתקשורת הבינאישית עם נוסעים וצוותים, להתחבר לאנשים חדשים, להסתובב לבד במדינות זרות ולשהות בחדר בבית מלון לבד ללא בן או בת זוג. חשוב לציין, כי כדי למלא את התפקיד כהלכה, חייבים לקבל תמיכה מהבית ומהמשפחה. בלי התמיכה הזו קשה מאוד להצליח.

 

למרות האידיליה המתוארת בעבודה הקסומה הזאת יש למקצוע הזוהר והנוצץ הזה גם חסרונות. חלק מהאנשים חושבים, שדיילות אוויר היא ״מלצרות מעופפת״ אבל זה רחוק מאוד מהמציאות. הקורס הקרקעי אינטנסיבי מאוד ומשלב בתוכו לימודים בנושא בטיחות, שרות, עזרה ראשונה ועוד. לא כולם מתאימים ומסוגלים לכך. קשה ללמוד ולהתרכז בגילאים האלה וצריך להשקיע מאמצים רבים כדי להתגבר על הקשיים ולהצליח. לא כולם מסוגלים לעבוד במסגרת הדומה למסגרת צבאית נוקשה, לעמוד 12 שעות על הרגליים, לדחוף עגלות, להרים קונטיינרים, להתרוצץ בקבינה, לנקות שרותים, להיות ער בשעות לילה מאוחרות, להקפיד על נהלים, לקבל הוראות מדיילים ודיילות  צעירים, יפים וחטובים. לעבור בין אזורי זמן ולסבול מג'ט לג, לנהוג באיפוק מול גחמות וחוסר נימוס וכבוד של נוסעים, לטוס במזג אוויר קשה, בתקופות של מלחמות ומבצעים צבאיים במדינה, בעת מגיפות עולמיות, לטייל לבד בעולם ללא בני משפחה ולשהות לבד בבתי מלון. בהחלט לא כולם מסוגלים לכך.

 

בנוסף לכך, משום שחלוקת העבודה במטוס הוא על פי הוותק, הדיילים המבוגרים משובצים על פי רוב בחלקו האחורי של המטוס ולא בחלקו הקדמי שבו לעיתים יש מחלקות יוקרה. לא כולם יכולים לשאת את זה ממרום גילם. חלק רוצים לחיות את החלום אבל לא באמת מבינים במה זה כרוך. לעיתים הם נתקלים גם בחוסר פירגון מבית, כשבני הזוג ממשיכים ללכת למשרד האפרורי או פרשו לגמלאות ויושבים בבית, ישנים לבד בחגים ובשבתות בעוד שהם חוגגים במקומות אקזוטיים בעולם, במלונות ובמסעדות יוקרה ומרגישים בעבודה בחופש תמידי.

לכן זה לא מפתיע שחלק מתייאשים ונושרים בדרך. זה מקצוע לא קל מבחינה פיזית ולעיתים גם לא מבחינה נפשית. אבל, מי שיכול ועומד בסטנדרטים בגיל מבוגר גאה בעצמו ונהנה מכל היתרונות שהתפקיד מציע במיוחד לפני הפרישה לגמלאות. אם הצלחת – ניצחת ואז אתה עף על העבודה וגם על עצמך ומרגיש בעננים תרתי משמע.

4 Responses

  1. כתבה שמתארת את עולם הדיילות כיום ביחוד לגיל הבוגר בצורה מדוייקת, רגישה , ומציאותית.
    מומלץ לקרוא!

  2. ואווו רונית התרגשתי ממש לקרוא את מה שכתבת.וישר נזכרתי שתקופה שלי כדיילת אוויר יחד איתך בארקיע כשהייתי בת 21.הזמן טססססס והיום אני כבר בת 49.העלת לי חיוך ענק על השפתיים.חיבוק ענק שירי גליקסמן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *