תנודות בלתי צפויות בקוטב המגנטי הצפוני מכריחות את המומחים לעדכן את המודל, המסייע לניווט גלובלי.
משהו מוזר מתרחש בפסגת העולם.
הקוטב המגנטי התחיל לנוע הרחק מקנדה לכיוון סיביריה, שהוא מונע על ידי הברזל הנוזלי הגועש בתוך ליבת כדור הארץ. תנועת הקוטב היא מהירה כל כך שהיא מכריחה את מומחי הגיאו-מגנטיות בעולם לפעולה נדירה.
ב-15 בינואר הם מעדכנים את המודל המגנטי, המתאר את השדה המגנטי של כדור הארץ והנמצא בבסיס כל תוכנת ניווט – החל במערכות ניווט לכיוונן של אניות בים וכלה במפות "גוגל" שבטלפונים הניידים.
הגרסה האחרונה של המודל פורסמה ב-2015 והייתה אמורה לשרוד עד 2020 – אך השדה המגנטי משתנה כה מהר שהחוקרים נאלצים לשנות את המודל כבר עכשיו. ארנו שוליאט (Arnaud Chulliat) שהוא מומחה לגיאו-מגנטיות באוניברסיטת Boulder בקולורדו וב-NOAA (המינהל הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה של ארה"ב) אומר כי "השגיאה גדלה והולכת ללא הרף".
הבעיה נובעת בחלקה מתזוזת הקוטב ובחלקה מתנודות אחרות, עמוק במעבה כדור הארץ. תנועות של הנוזל בלב האדמה יוצרות את רובו של השדה המגנטי, המשתנה במהלך הזמן יחד עם זרימת הנוזלים.
לדוגמה, ב-2016 חלק מהשדה המגנטי האיץ זמנית, תחת החלק הצפוני של דרום אמריקה ומזרח האוקיינוס השקט. לוויינים כמו ה- Swarm, של סוכנות החלל האירופית (ESA) עקבו אחרי השינוי הזה.
בשנת 2018 היה מודל המגנטיות העולמית בצרות. חוקרים מטעם NOAA והסקר הגיאולוגי הבריטי באדינבורו ערכו את בחינתם השנתית לבדוק האם המודל עונה היטב לשינויים במגנטיות של כדור הארץ. הם מצאו כי הוא כל כך בלתי-מדויק שהוא מתקרב למגבלות הסבירות של שגיאות ניווט.
הקוטב הניד
"מצאנו עצמנו במצב מעניין" אומר שוליאט. "מה קורה?" בדיווחו לאיחוד הגיאופיזי האמריקני בוושינגטון הוא דיווח כי התשובה נחלקת לשתיים:
הראשונה היא כי התזוזה הגיאומגנטית מתחת לדרום אמריקה הופיעה בזמן הגרוע ביותר, מיד לאחר העדכון של מודל המגנטיות העולמית ב-2015, זה גרם לשדה המגנטי להשתנות, לכיוונים שהמתכננים לא ציפו להם.
השניה היא כי תזוזת הוטב המגנטי הצפוני החמירה את המצב. הקוטב "נודד" בכיוונים בלתי צפויים שגרמו להשתאותם של מגלי ארצות ומדענים, מאז שג'יימס קלארק רוס (James Clark Ross) מדד אותו לראשונה ב-1831באיזור הארקטי של קנדה. באמצע שנות ה-90 הוא התחיל האיץ, מכ-15 קמ"ש לשנה לכ-55 קמ"ש בשנה. בשנת 2001 הוא חדר לאוקיינוס הארקטי – מקום בו, בשנת 2007, נחת מטוס ובו גם שוליאט, על הקרח בנסיון לאתרו.
בשנת 2018 חצה הקוטב המגנטי את קו התאריך הבי"ל לכיוון חצי הכדור המזרחי ועתה הוא מזגזג לעבר סיביריה.
הגיאומטריה של השדה המגנטי של כדור הארץ מגדילה את השגיאה של המודל במקומות בהם הוא משתנה במהירות, כמו בקוטב הצפוני. שוליאט אומר כי "העובדה שהקוטב נע במהירות מגדילה את הסיכוי לשגיאות גדולות"
כדי לתקן את מודל המגנטיות העולמי, הזינו הוא וחבריו שלוש שנות מידע עדכני, הכולל גם התזוזה המגנטית של 2016. הגרסה החדשה אמורה להישאר מדויקת, לדבריו, עד העדכון הבא ב-2020.
שאלות על הליבה
בינתיים עובדים המדענים בנסיון להבין מדוע השדה המגנטי משתנה באופן כה דרמטי. ניתן לייחס פולסים גיאו-מגנטיים כמו זה שהתרחש ב-2016 ל"גלים הידרומגנטיים" המגיעים מעומק הליבה ואילו התנודה המהירה של הקוטב המגנטי יכולה להיות קשורה לזרימה מהירה של ברזל נוזלי מתחת לקנדה.
נראה כי הזרימה הזו נעצרת ו"מורחת" את השדה המגנטי מתחת לקנדה.
פיל ליוורמור (Phil Livermore) שהוא מומחה לגיאו-מגנטיות באוניברסיטת Leeds בבריטניה אמר זאת בפגישת האיגוד הגיאופיזי האמריקני וטען כי קנדה מפסידה ב"תחרות משיכת החבל" הזו נגד סיביריה.
לדבריו "נראה כי המיקום של הקוטב המגנטי נשלט על ידי שני מקטעים גדולי היקף של השדה המגנטי. אחד מתחת לקנדה ואחד מתחת לסיביריה. זה שמתחת לסיביריה מנצח בתחרות.
זה אומר שהמדענים העולמיים בתחום ימצאו עצמם עסוקים בעתיד הקרוב.
תרגום: אילן הייט
