הסלון האווירי בפריז (Paris Air Show) אחד מאירועי התעופה והביטחון הגדולים והמשפיעים בעולם, צפוי להתקיים השנה בין התאריכים 16 ל-22 ביוני 2025 בנמל התעופה לה בורז'ה הסמוך לפריז. מדובר במפגש פסגה שנתי המאגד את כל שדרת תעשיית התעופה: מחברות תעופה אזרחיות, דרך יצרניות מטוסים, מערכות נשק ורחפנים, ועד חברות סטארט-אפ מתקדמות מתחום התחבורה האווירית וה-AAM (Advanced Air Mobility).
אלא שלצד הציפייה וההזדמנות, השנה מלווה הסלון באווירה מתוחה במיוחד בכל הנוגע להשתתפותן של חברות ביטחוניות ישראליות – ואף לביקור של אנשי צוות אוויר ישראלים על רקע לחצים פוליטיים גוברים באירופה.
נכון לאפריל 2025, השתתפותן של תעשיות ביטחוניות ישראליות מותרת באופן רשמי על ידי מארגני הסלון. חברות כמו התעשייה האווירית, אלביט מערכות, רפאל ואחרות צפויות להציג טכנולוגיות מהשורה הראשונה, כולל מערכות יירוט, רחפנים טקטיים, מטוסי מודיעין, טילים מדויקים ועוד.
יחד עם זאת, קיים חשש ממשי שהלחץ הציבורי והפוליטי שהוביל להוצאת החברות הישראליות מתערוכת יורוסאטורי בשנת 2024 (שבסופו של דבר הוחזרו בצו בית המשפט הצרפתי) והניסיונות החוזרים למנוע את השתתפותן של החברות הישראליות בתערוכה הימית יורונאבל Euronaval שנערכה באוקטובר של אותה שנה, ונדחו שוב על ידי בית המשפט למסחר בפריז, יחזרו על עצמו גם כאן. גופים פרו-פלסטיניים, חלקם בליווי גיבוי פוליטי מהשמאל הקיצוני באירופה, החלו להפעיל לחצים לביטול השתתפותן של חברות ישראליות בטענה ל"הפרות זכויות אדם" במסגרת הפעילות הצבאית בעזה וביהודה ושומרון.
ב-2024, שבועות לפני תערוכת הביטחון יורוסאטורי בפריז, התקבלה החלטה ממשלתית צרפתית שהורתה על איסור השתתפות על כל גורם תעשייתי מישראל. הצעד עורר מחאה בישראל, זעם בתעשייה הביטחונית ואף אכזבה בקרב שותפים אירופאים. גם אם לא צפויה כרגע החלטה דומה לגבי הסלון האווירי, החשש קיים, בעיקר לנוכח ההקצנה בשיח הפוליטי והעלייה בגלים של אנטישמיות באירופה מאז תחילת 2024. היחסים עם נשיא צרפת, עמנואל מקרון, מתוחים גם ברמה האישית ואין לדעת כיצד יגיב בהמשך ואם ינסה לחזור על הצעד שנעשה לקראת היורוסאטורי והיורונאבל בשנה שעבה.
לא רק החברות חוששות. גם מבקרים מקצועיים, אנשי התעשייה הביטחונית ואף טייסים ואנשי צוות אוויר ישראלים שמתכוונים לבקר בתערוכה – בין אם במסגרת אזרחית ובין אם כחלק ממשלחות מקצועיות – מעלים חששות מפני אי-נעימות בשדה התעופה, כפי שקרה באירופה בשנים האחרונות לקצינים ישראלים בדרגות בכירות.
יו"ר איגוד הטייסים הישראלי, קברניט מידן בר, מביע דווקא אופטימיות: "השותפות ארוכת השנים בינינו לבין התעשיות הצרפתיות היא איתנה, ואני לא חושש שהיא תיפגע. דווקא האירועים סביב היורוסאטורי והיורונאבל מוכיחים, שהניסיונות להגביל אותנו לא צלחו ונעצרו במחסום הצדק הצרפתי. אין סיבה שזה יהיה שונה גם הפעם."
למרות שממשלת צרפת טרם הצהירה על כל מגבלה רשמית, הנוכחות הציבורית של קמפיינים לחרם על נציגים ישראלים מורגשת היטב ברשתות החברתיות ובקרב פעילים מקומיים. שירותי ביטחון במדינות מערב אירופה כבר הזהירו בעבר מפני ניסיונות "פוליטיזציה" של תערוכות מקצועיות, והחשש גובר שהתערוכה תהפוך לזירה של עימותים תקשורתיים ואפילו הפגנות במקום.
חרף האתגרים, הסלון האווירי ממשיך להיות במה משמעותית להזדמנויות עסקיות ופיתוח קשרים בינלאומיים. בשנת 2023 בלבד נסגרו עסקאות בשווי של מעל 150 מיליארד דולר במהלך התערוכה, כולל חוזים גדולים בין מדינות, חברות פרטיות וספקים קטנים.
עבור ישראל, הסלון מהווה פלטפורמה להצגת החדשנות הביטחונית והאזרחית הישראלית, במיוחד בתחומי מערכות בלתי מאוישות, פתרונות AI למודיעין אווירי, מערכות ניווט מתקדמות ולוחמה אלקטרונית. הביקוש למערכות צבאיות ישראליות גדל מאוד בזמן המלחמה הודות להוכחת יכולות מרשימה של מערכות כמו כיפת ברזל והחץ. גם בתחום התעופה האזרחית יש לישראל הרבה מה להציע, כמו הסבת מטוסי 77 למטען, תחום שבו התעשייה האווירית היא חלוצה עולמית. הסלון מאפשר גם לחשוף טכנולוגיות בפני לקוחות פוטנציאליים מאסיה, דרום אמריקה ואפריקה – אזורים בהם הביקוש למערכות ישראליות נמצא בעלייה. זוהי הזדמנות חשובה במיוחד בתקופה הזאת, בה גורמים מקצועיים רבים – וגם תיירים נמנעים מלהגיע לארץ בשל המלחמה והמתיחות הביטחונית.
הסלון האווירי של 2025 עשוי להגדיר מחדש את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית של תחומי התעופה והביטחון. ככל שגוברת הפוליטיזציה של אירועים מקצועיים, הופכת ההשתתפות בתערוכה מסוג זה לא רק לעניין טכנולוגי או שיווקי – אלא גם לאמירה מדינית.
האתגר העיקרי של ישראל הוא לשמר את נוכחותה הבינלאומית לצד עמידה איתנה מול לחצים מדיניים תוך שמירה על קשר ישיר עם המדינות המארחות, תיאום עם גופים ביטחוניים מקומיים, ונכונות להתמודד עם ביקורת בצורה מושכלת.
