גיליון 10/2025

היין של הברון רוטשילד ומטוסים.

לא, איני מתכוון לברון אדמונד דה-רוטשילד ("הנדיב הידוע"), אל לנכדו, אדמונד-אדולף דה רוטשילד שהיה אף הוא יהודי חם ואוהב ישראל.
תמונה של אילן הייט

אילן הייט

האיש העשיר הזה, כמו סבו, ביקר בישראל כמה פעמים בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. הוא תרם מהונו לכמה וכמה ארגונים ומקומות. (Club Med, קיסריה ועוד)

באחד מטיוליו של הברון רוטשילד הנכד בארץ, בדרכו במכוניתו המפוארת לכיוון ים המלח, הוא ניצל בנס ממוות, מפגיעת מטוס!
זה היה מטוס "הרווארד" של בית הספר לטיסה שהיה בתרגול טיסת ניווט בגובה נמוך לאורך הכביש מערד לים המלח, באזור בסיס "נבטים" של היום.
המדריך במטוס ראה מכונית גדולה בודדת נוסעת בכביש. הוא החליט "להפחיד" את יושבי המכונית וביצע יעף נמוך מאחוריה (כן, היו ימים אחרים בתחום המשמעת ובטיחות הטיסה…). הוא טס נמוך  מ א ד  והפרופלור של המטוס פגע בגג המכונית.
גג המכונית נפגע משני גפי המדחף: חתך מפחיד אחד ממש מאחורי ראשו של הברון המבוהל, במושב האחורי וחתך אחד לפני ראשו.
למזל לא היו נפגעים בנפש או פצועים.
הטיס הצליח לחזור לנחיתה, נשפט והורד בדרגה (הוא נהרג שנים רבות אח"כ, במלחמת יוה"כ).

והברון? הוא לא נבהל מהפגיעה, המשיך לתמוך בכספו במדינה והמשיך לטוס לארץ – דווקא באל-על.

כאן מתחיל סיפורנו.
בטיסתו הבאה של הברון לישראל, הצוות של טיסת ה- 707 מפריז לנתב"ג הזמין את הברון רוטשילד לבקר בתא הטייסים. (כן, זה היה מותר אז!)
למזלם ישב שם, בקוקפיט, איש צוות דובר צרפתית.
זה היה ג'רי, הנווט לשעבר שהפך ל-Flight Engineer לאחר שהסתיים הצורך בנווטים באותם ימים.
ומי היה ג'רי? הוא היה ילד בפריז הכבושה ע"י הנאצים במלחמת העולם השנייה. הוא אף גורש למחנה ריכוז על ידי שלטונות וישי משתפי הפעולה.

את תרבות צרפת שספג בילדותו, יישם ג'רי בחייו על ידי אהבתו לחיים הטובים, לאוכל מעולה וליין. הוא ידע לשוחח על יין ובעיקר לשתות אותו – והרבה.

כמובן שהיין הפך מהר מאד לנושא השיחה בתא הטייסים.
במיוחד כשהברון רוטשילד החזיק בבעלותו כמה וכמה מיקבי היין החשובים והידועים שבצרפת.
הברון התלהב מרוחב הידיעה וההבנה ביין של ג'רי (שהיה – בין השאר – גם גאון במתמטיקה). כשיצא הברון רוטשילד מהקוקפיט הוא הבטיח לג'רי שישלח לו ארגז של יין טוב במתנה.
הברון לא שכח. הוא שלח לג'רי מארז של 6 בקבוקי יין: Chateau Lafite Rothschild מהבציר של 1964. שוויו של כל בקבוק כ- 1000 דולר (של אותם ימים!).


ג'רי אוהב האכילה והשתייה חיכה להזדמנות ליהנות מהמתנה. זמן קצר לאחר הטיסה הזו הוא הזמין כמה חברים לארוחת ערב. הוא הבטיח כי יחד עם אוכל צרפתי מובחר, נזכה לטעום מהאדום-אדום הזה, מייקבי רוטשילד.

 גם אני הייתי בין המוזמנים.
יש להוסיף כי אשתו של ג'רי הייתה מבשלת בחסד. היא הכינה ונתנה לו רשימה של מוצרים שאותם היא ביקשה כי בעלה יביא בטיסתו הבאה מפריז.
ג'רי ביקש ב"הצבת צוותים" טיסה עם שהייה בפריז ורץ לקניות. הוא אכן חזר עם הרשימה המלאה.
 קבענו תאריך לארוחת הערב בביתו בהרצליה.
כדי שלא לבוא בידיים ריקות הבאתי גם אני בקבוק יין לארוחה. גם הוא מיקבי רוטשילד: Mouton Cadet, שהוא אמנם טוב, אך מליגה אחרת לגמרי.

הגענו, שני זוגות, לביתם של ג'רי ואשתו, לשולחן ערוך כמיטב המסורת הצרפתית
ג'רי ערך טקס שלם מחליצת הפקק של הבקבוק ה"מיוחס" ונתן לו "לנשום" כשהבקבוק נטוי על צידו, כנדרש.


איזו ארוחה הכינה אשתו של ג'רי!
צדפות "מול" מטובלות – Moule Farci  למנת פתיחה
מאפה בשר Beuf Wellington כמנה עיקרית
ולקינוח קרפ “סוזט”  Crepe Suzette Flambe
סעודה בלתי נשכחת, גם שנים רבות אחר כך. כמו במסעדה צרפתית מעולה.


והיין של רוטשילד? איך היה היין היקר הזה?
אינני אנין טעם ולא מבין בטעימות יין. בכוס היה צבעו כמעט סגול והוא התנועע בתוכה בכבדות. רחרחתי קצת וטעמתי ממנו. באמת, לא הבנתי על מה ההתרגשות. הוא היה כבד לחיך. מין טעם מכובד שכזה…
בקיצור: היין היקר ביותר שטעמתי בכל ימי חיי.
וג'רי? הוא היה מאושר. ממש בשמיים.
במשך שנים רבות אחר כך, בכל פעם שנפגשנו, הוא העלה זיכרונות מההנאה שגרמו לו ששת הבקבוקים של ה"שאטו לאפיט" שזכה לקבל מהברון רוטשילד הנדיב.

אילן הייט

הקשר התעשייתי רחב בהרבה מחידוש טיסות ה-A380 בלבד. עיכובים משמעותיים באספקת מטוסים חדשים, כמו הבואינג 787 והאיירבוס A350, דוחפים חברות תעופה גדולות לבחון מחדש את נכסיהן. בריטיש איירווייז, המחזיקה בזיכיון יקר ערך לנקודות המראה ונחיתה בנמל התעופה הית'רו, מוצאת את עצמה בוחנת את כדאיות השבת המטוס הענק לפעילות, לאור הגידול בביקוש לטיסות בינלאומיות והאתגר לשמר את היקף הפעילות והנוכחות בשוק התחרותי.

אסטרטגיית החברה מתמקדת כיום בשדרוג הצי הקיים, תוך השקעה בשיפוץ תאי הנוסעים והעלאת רמת השירות במטוסי ה-A380. במקום להמתין לאספקה הבלתי נגמרת של מטוסים חדשים, בריטיש איירווייז בוחרת להחזיר לשימוש מטוסים שבבעלותה, ובכך חוסכת עלויות ומנצלת את היתרון התפעולי של שליטה מלאה בצי. המהלך הזה, המלווה בשיפוץ פנימי נרחב של תא הנוסעים, נתפס בעיני מומחים כהימור מחושב שמטרתו לשפר את הרווחיות ולמצב את החברה בחזית החדשנות, אפילו עם מטוס ותיק.

הפרספקטיבה הבינלאומית מעניקה עומק נוסף לניתוח. מחקרים ופרסומים בתקשורת העולמית מעידים כי חברות תעופה מובילות בוחנות את האפשרות להחזיר מטוסי A380 לפעילות, במיוחד לנוכח מחסור במטוסים ארוכי טווח בעלי קיבולת גבוהה. עם זאת, רק חברות בעלות נגישות למוקדי תעופה מרכזיים ויכולת לחדש את פנים המטוס באופן שיבטיח חוויית נוסע מודרנית, מצליחות להפוך את המטוס למנוף רווחי. בריטיש איירווייז, המתמודדת עם תחרות גלובלית מאינטגרציה של חברות וכוח שוק גובר, מציבה רף גבוה לשוק כולו.

לאור ההתפתחויות, העתיד של ה-A380 בבריטיש איירווייז נראה מבטיח יותר מאי פעם. שילוב של שיקולים כלכליים, אסטרטגיית שימור וניצול נכסים, ושאיפה לשדרג את חוויית הנוסע, מובילים את החברה להחלטה נועזת שמעצבת מחדש את ענף התעופה הבריטי ואף העולמי. ייתכן שבעידן שבו החדשנות פוגשת את המסורת, דווקא המטוס הענק יוכיח את עצמו כבחירה הנכונה לעתיד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *