זהו סיפור אמיתי שהתרחש לפני שנים רבות. עוד מלפני ימי ה"ג'מבו 747" ומטוסי ה- Glass Cockpit. צי המטוסים של אל-על כלל אז רק תשעה מטוסים בסך הכל, כולם דגמים שונים של מטוסי "בואינג 707".
והמעשה הזה, אותו אני מספר לטייסי הדור הנוכחי כדי שלא יישכח, הוא איך הטיסה אז "אל-על" מטוס ובו נוסעים שוויצרים – ועוד בשבת – בין ציריך שבשוויץ ובין סנטו-דומינגו שברפובליקה הדומיניקנית.
ואיך הסיפור התחיל?
יום אחד בא להנהלת "אל-על" יהודי מסנטיאגו, צ'ילה, שפעל כסוכן נסיעות באמריקה הלטינית ובדרום אמריקה. בהכירו את השוק המתפתח בים הקאריבי, הסוכן הזה בא להנהלה עם הצעה מסחרית ומבצעית חריגה ויוצאת דופן: "אל-על" תטיס נוסעים שוויצרים לים הקאריבי.
לדבריו של האיש, הציבור בשוויץ ממש אוהב לבלות את חופשותיו ברפובליקה הדומיניקנית, שבים הקאריבי. השוויצרים אוהבי החופשות נהגו להגיע בעיקר לאתרי נופש לאורך החוף הצפוני של האי "היספניולה", שם נבנו כמה וכמה מלונות ואתרי תיירות בנוסח "קלאב-מד". השוויצרים מצאו שהצירוף של השמש הנעימה של הים הקאריבי, שפע האלכוהול המקומי (רום!) ומחירי נופש זולים במיוחד ממש התאימו להם. שוק הטיסות משוויץ לרפובליקה הדומיניקנית ובחזרה פרח.
אז מה הציע הסוכן הזה? הוא יצר קשר עם איש עסקים דומיניקני עשיר מאד, שעשה את הונו מייצור משקה הרום. אותו איש, סניור Bermusez שמו, היה גם הבעלים של חברת תעופה מקומית. לחברה שלו, ששמה היה DominAir, היו כמה מטוסי מדחף-סילון קטנים.
טיסות חברת DominAir היו בעיקרן מקומיות, לצורך קשר בין האיים שבים הקאריבי. הבסיס של DominAir היה בשדה התעופה של סנטו דומינגו, בירת המדינה.
הדבר המעניין שאותו גילה הסוכן היהודי צ'יליאני, הוא שלחברת DominAir היו זכויות טייס – שמעולם לא מומשו – להובלת נוסעים, בנתיב שבין שוויץ ובין הרפובליקה הדומיניקנית. זאת מחוסר ציוד מתאים: מטוס ארוך טווח. הסוכן הציע להנהלת החברה לממש את הזכויות האלה ולהשתמש לשם כך במטוס של חברת "אל-על".
כיהודי פיקח הוא ידע כי בכל יום ששי נוחתת טיסת נוסעים מסחרית "אל-על" בציריך. המטוס, מדגם "בואינג 707", היה נשאר על הקרקע, בשדה התעופה קלוטן Kloten, עד צאת השבת וחוזר ביום ראשון לארץ. הסוכן הציע להנהלת "אל-על" להפוך את המטוס ל"דומיניקני" למשך אותו סוף השבוע. לדבריו, כך ניתן יהיה לבצע טיסת נוסעים – הלוך ושוב – מציריך לסנטו דומינגו ובחזרה, תחת השם DominAir ושימוש בזכויותיה על הקו.
כאמור: אם זה לא "אל-על", אז אין מגבלת טיסות בשבת.
הרעיון הזה מצא את דרכו להנהלת החברה ואיכשהו התקבל על ידי כל הגורמים המחליטים. מונה צוות מיוחד להכנות לקראת הטיסה, עם נציגי תחזוקה, מבצעי קרקע, בטחון, שירות לנוסע וכיו"ב. בהיותי אז הטייס הראשי של ה-707 היה התפקיד שלי באירוע להיות אחראי הפרויקט, מכל ההיבטים המבצעיים של הטיסה.
לא אלאה אתכם בפרטים המורכבים שהיה צורך לטפל בהם לפני שהטיסה הראשונה יצאה לדרך. אתם יכולים לנחש לבד את שלל הבעיות שהציב התכנון לביצוע הטיסה לפני צוות האחראים. המפתיע הוא שתוך זמן קצר התגבר הצוות והשתלט על העבודה.
החשוב הוא שסוף סוף, ביום ששי אחד, יצא הפרויקט לדרך: המטוס הגיע בשעות הבוקר לנמל התעופה קלוטן שליד ציריך ונוסעי אל-על ירדו ממנו. הוא הוקף בטכנאים שהדביקו עליו, לאורך הגוף ועל מייצב הכיוון, מדבקות גדולות עם סמלי חברת DominAir, שהוכנו מראש. המדבקות הונחו כמובן על המגן-דויד של "אל-על" והסתירו אותו.
מהר מאד התמלא המטוס בנוסעים שוויצרים (אנו, אנשי הצוות התרשמנו מיד כי זה קהל אחר בהחלט מהנוסעים הישראלים הרגילים). המראנו עם אות הקריאה החדש לכיוון מערב, לאוקיינוס האטלנטי ולשעות רבות מעל הים.
אלה היו הימים שלפני התקנת מערכות GPS במטוסים. הניווט שלנו בשמי האוקיינוס נעזר ב”Loran”. והיה חשוב לנווט במדויק עד למשואת הרדיו של האי Flores שבאיים האזוריים, ומשם לים הקאריבי – אך בסופו של דבר הצלחנו ומצאנו את שדה התעופה של סנטו דומינגו.
אחרי הנחיתה בשדה הפרימיטיבי למדי הוצמד למטוס סולם. כשפתחנו את דלת המטוס הופתענו לראות משלחת קבלת פנים גדולה מטעם סניור Bermudez, בעל הבית: רמקולים מנגנים מוזיקה מקומית ("Marengue", למבינים במוזיקה קאריבית) ונאומים ארוכים בספרדית. המשלחת כללה גם כמה נציגות של חברת המשקאות “Bermudez Rum”, שתוך ריקוד לצלילי המוזיקה המקומית הציעו לכל איש צוות מאתנו כוס מלאה של רום: כיבוד מבעל הבית.
המקומיים אירחו אותנו, בשעות המעטות בהן היינו באי, כיד המלך. במקרה, נחתנו בסוף השבוע של ה- Navidad או ה"כריסטמס" הלטיני והחגיגות נמשכו כל העת. אחרי השהייה הקצרה (Minimum Crew Rest) יצאנו בדרכנו חזרה, בטיסה ישירה לציריך, כדי לחזור בזמן ולהכין את המטוס להפיכתו בחזרה למטוס "אל-על", האמור לטוס לנתב"ג לאחר צאת השבת.
עמדנו בלוח הזמנים. המדבקות של DominAir הוסרו. סמל המגן דויד הכחול שב והופיע והצוות ישב לכתוב סיכום על הביצוע המוצלח. לאור ההצלחה התקיימו עוד שתי טיסות כאלה אך אחריהן בוטל הפרויקט.
לא הצלחתי לקבל הסבר מדוע הוא בוטל. רכילות ששמעתי ושלא יכולתי לבדוק טענה כי היה מדובר במעילה של כספי הפרויקט על ידי אותו סוכן צ'יליאני, שלקח את הכספים לעצמו.
רק בשנת 2010, כ-30 שנה לאחר הסיפור הזה, נחת שוב מטוס של "אל-על" ברפובליקה הדומיניקנית. בפעם הזו הוא הזדהה כטיסת אל-על, כאשר הביא מטען של ציוד סיוע לנפגעי רעידת האדמה האיומה, זו שפגעה כמה ימים קודם לכן בהאיטי השכנה.
