acf domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/iviation/domains/iviation.news/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121google-analytics-for-wordpress domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/iviation/domains/iviation.news/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121
נתבקשתי לספק תחזית מצומצמת על איך ייראה חיל האוויר הישראלי ב-75 השנים הבאות. בישראל קשה לתת תחזיות אפילו לחצי שנה, לכן גייסתי את כל ניסיוני והידע שלי כדי לייצר תחזית שמתקבלת על הדעת, למרות השינויים התכופים המאפיינים את חיינו – והרי היא לפניכם.
נתחיל בחלל. לפני כמה שנים שונה שמו הרשמי של חיל האוויר הישראלי ל"חיל האוויר והחלל". זה אינו שינוי סמנטי. חיל האוויר הישראלי משתמש כבר היום בחלל בצורה נרחבת, ומפעילה לווייני ריגול אופטיים ומכ"מיים, שהאחרון שבהם, אופק 13, שוגר אך לפני שבועות אחדים. ישראל רואה אזורי עניין באמצעות הלוויינים הללו, והמערכות בהן הם מצוידים – מערכות ומטעדים אופטיים וגם מערכות מכ"ם.
אבל, החלל ישמש את חיל-האוויר בשנים הבאות גם למטרות אחרות. החלל ישמש את ישראל גם לצרכי מערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל נגד רקטות וטילים. המערך הזה מורכב, כידוע מכיפת ברזל לטווחים הקרובים, שרביט קסמים לטווחי הביניים וטילי החץ לדורותיהם לטווח הארוך. הדור החדש של החץ, חץ 4, אמור להיכנס בקרוב לשימוש. זהו טיל מתקדם מצויד בכנפונים ובעל יכולת תמרון ויכולת פגיעה קינטית בטילי אויב בחלל. בהקשר זה מן הראוי להזכיר גם איום הטילים ההיפרסוניים המפותחים היום על ידי רוסיה, סין וגם איראן. הטילים הללו נעים במהירות של בין 5 ל-10 מאך, ומדלגים בחלל. ההתגוננות מפני הטילים הללו מחייבת כמה פריצות דרך טכנולוגיות גדולות.
אם מסתכלים קדימה על סמך מה שידוע היום – אפשר להעריך בסבירות גבוהה, שגם לוויינים ישמשו בעתיד לצרכי הגנה אקטיבית בחלל. הלוויינים, לדברי מומחים בתחום, יוכלו לשמש כבסיסי שיגור לאנרגיה שתוכל לשבש מעוף של טילים בליסטיים, בעיקר בגובה רב, בין אם שיבוש מערכות הנחיה של הטילים הללו ובין אם על ידי השמדתם באמצעות קרני לייזר או סוגי אנרגיה אחרים.
נושא מרכזי נוסף, שילך ויתפוס נתח גדל והולך מפעילות חיל האוויר הוא נושא המל"טים (כטב"מ/ כטמ"מ). כבר היום, כ-80% מהטיסות המבצעיות של חיל-האוויר מבוצעות על ידי כטב"מים. זהו מספר עצום והשימוש בכטב"מים מסוגים שונים, גדולים בינוניים וקטנים רק ילך ויגדל. לשירות ייכנסו בעתיד כטב"מים מהירים, סילוניים, וגם כטמ"מים קטנים יותר, שיפעלו בנחילים. התהליך הזה כבר החל והוא ילך ויתפתח.
עוד צפויים להיכנס לשימוש החיל גם רחפנים. לא מהסוג המוכר כיום, הפשוט והבסיסי, אלא רחפנים משוכללים יותר, בעלי יכולת נשיאה של מטעדים ייעודיים – ואולי גם חימושים.
כדי להפעיל את המערכות שהוזכרו לעיל יהיה על חיל האוויר להצטייד במערך שליטה סינרגטי, שיחבר בין כוחות האוויר המאוישים והלא-מאוישים, לבין כוחות הקרקע וכוחות הים. במערך כזה ייעשה, ללא ספק, שימוש גם בבינה מלאכותית, AI, שכן כמות הנתונים האדירה שתוזרם במערך כזה והצורך בקבלת החלטות מיידיות, כגון איזה כוח להפעיל, איפה ומתי, ובאיזו עוצמה, יחייבו שימוש שכזה. מערכות כאלה כבר מופעלות היום בקנה מידה יותר קטן, גם בחיל האוויר וגם בחילות אחרים אך אין ספק שהמערך הזה יגדל בעתיד באופן אקספוננציאלי.
תרחיש צפוי נוסף הוא פיתוח יכולת שליטה של מטוס מאויש בנחילים של כטב"מים או רחפנים. הרעיון הוא שהטייס במטוס המאויש יוכל – באמצעות מרכז שליטה – להקצות לנחילי הכטב"מים והרחפנים משימות על פני אזור נרחב, כשלכל כטב"מ תוקצה משימה ספציפית אחרת, בין אם מדובר במשימת איסוף מודיעין ובין אם מדובר על משימת תקיפה. ישראל הודתה לאחרונה – לאחר עשורים של הימנעות, כי יש ברשותה כטמ"מים חמושים. סביר להניח כי המערך הזה ישודרג בכלים גדולים יותר ומשוכללים יותר בעתיד ועל מרכז השליטה במטוס המאויש תוטל המשימה להפעיל את כל סוגי הכטב"מים הקיימים, קטנים כגדולים.
התפתחות נוספת, מחויבת המציאות, היא הצטיידות בכטב"מ מתדלק. כבר היום, בארצות הברית, מפתחים מל"ט שיתדלק מל"טים אחרים. כמו שמטוסי תדלוק מתדלקים באוויר מטוסי קרב, יהיה מל"ט שיתדלק מל"טים. חיל האוויר משתמש, כידוע, במטוסי תדלוק מיושנים מאוד, מבוססים על מטוסי בואינג 707 שעברו הסבה למתדלקים בתעשייה האווירית. בחיל כבר התקבלה ההחלטה לרכוש את המתדלקים החדשים של בואינג, KC46A, אולם הם צפויים להגיע לישראל רק בעוד לפחות 5 שנים. לפיכך, נבדקת אפשרות שאולי כטב"מים יתדלקו מטוסים מאוישים.
בנוסף למערך ההגנה הרב-שכבתי, המבוסס על טילים, שהזכרתי קודם, נעשה לאחרונה בישראל מאמץ גדול לפתח נשק מבוסס לייזר. המטרה היא להגיע לנשק לייזר חשמלי (לא כימי) עם הספק של 100kw – הספק גדול. הדרך לשם ארוכה, אבל אם מסתכלים על העתיד הרחוק יותר, ההספקים יהיו הרבה יותר גדולים ובאמצעות מערכת כזו יהיה אפשר ליירט טילים בגובה רב, ובמספר מטרות יותר גדול.
לנשק לייזר יש בעיה מובנית, שכן הקרן צריכה לשהות על המטרה במשך כמה שניות כדי "לטגן" אותה ולהפילה; אולם, אם יפותחו לייזרים בעלי עוצמה גבוהה יותר אפשר יהיה לשגר כמה קרניים במקביל ובכך לפתור את הבעיה. בישראל מושקע היום מאמץ גדול בכיוון הזה, ולמרות שאלי היום זה נשמע דמיוני – להערכתי, נשק לייזר צפוי להיכנס לשירות בשנים הבאות.
באשר למטוסים מאוישים – ישראל הצטיידה, כידוע ב-F-35, "אדיר", מטוס קרב דור 5 מתוצרת לוקהיד מרטין, ומשפרת את יכולותיו באמצעות מטוס ניסוי מדגם זה, שהגיע לישראל. אבל, מעבר לשדרוג של האדיר חושבים בישראל כבר על מטוסי דור 6, המפותחים בארצות הברית. ברור, שכאשר יצטייד חיל האוויר במטוסי הדור הבא, גם הם יהיו בעלי יכולת לפעול יחד עם כטב"מים, בעיקר מל"טים גדולים, נושאי חימוש או מטעדים מסוימים או ערכות ל"א, או מערכות לחסימת GPS (לצורך שיבוש הנחיית טילים). כלומר, השילוב בין מערכות מאוישות ללא-מאוישות צפוי לגדול בשנים הבאות באופן דרמטי.
מאמץ מיוחד מושקע בחיל האוויר בניסיון לחסן את מטוסיו מפני תקיפות סייבר. הסייבר הפך לגורם משפיע בחיים בכלל – מוסדות שונים, כמו בתי חולים, לדוגמה, סבלו מתקיפות סייבר די מתוחכמות בתקופה האחרונה, מאיראן – אך לא רק משם. תקיפות סייבר עלולות להשפיע גם על מטוסים ולהוות סיכון גדול למטוס. לכן מוקדשת תשומת לב גדולה לנושא.
ואם כבר מדברים על איראן כאויב מספר 1 של ישראל בעת הזו – יש לדעת כי איראן התפתחה מאוד לאחרונה בתחום הסייבר. היא מקבלת סיוע נרחב מרוסיה, שהפכה ידידותית כלפיה משום שהיא משתמשת במל"טים המסופקים על ידי איראן למלחמתה באוקראינה. הכוחות הרוסיים הביאו לסוריה מערכות שונות, שאותן הן בחנו מול חיל האוויר הישראלי. מטוסי חיל האוויר שתקפו מטרות בסוריה נדגמו על ידי המערכות הרוסיות כדי ללמוד את מערכותיהם ולפתח אמצעי התגוננות מפני המטוסים המערביים, שמופעלים על ידי חיל האוויר.
הסכנה הגדולה היא, שהרוסים יעבירו את מה שהם למדו על המטוסים שלנו לידידיהם החדשים, האיראנים, וישראל, ובעיקר חיל האוויר, ייאלצו להיערך למול תקיפות סייבר ושיבושי GPS מאסיביים. חלק מהמערכות הישראליות משתמשות ב-GPS, מגובה אמנם על ידי מערכות אינרציאליות ואופטיות, אבל על החיל מוטלת החובה לחסן את מטוסיו – המאוישים והלא-מאוישים, וגם את מערכות ההגנה הרב-שכבתית מפני שיבושים מסוג זה.
לסיכום – חיל האוויר הישראלי עתיד לעמוד בפני אתגרים גדולים מאד בעתיד הקרוב והרחוק, אך כפי שהוכיח עד עכשיו – הוא יודע לעמוד באתגרים כאלה, ובעזרת התעשיות הביטחוניות, העובדות איתו יד ביד – ייצא מכל אתגר כשידו על העליונה.
One Response
Mr. Agozi🇮🇱🇮🇱 very interesting article, you gave me a chance to look at the future and it looks and sounds amazing. Unfortunately I’m not gonna be here thank you but it’s good to know that my grandkids and their kids will be in a good position so thank you for the information.