אחד המאפיינים של חברת השפע המערבית הוא התפתחות מתמשכת של התעופה הפרטית (GA-General Aviation) והנגשת מטוסים לשימוש הקהל הרחב. ברוב ארצות המערב כמעט כל אחד ואחת יכולים ללמוד טיסה במחיר יחסית סביר ואחר כך לטוס על מטוס שכור או לקנות מטוס קל או כלי טיס דומה (אז"מ) ולטוס בו אם לפנאי ואם למטרות נוספות אחרות. והאזרחים באים וטסים.
אבל, בתחרות הגדולה בין יצרניות המטוסים על כיסם של הלקוחות, המחיר משחק תפקיד גדול וצריך להוזיל את המטוסים ככל שניתן. לכן מטוסי ה-GA, הגם שהם טובים ואמינים, הם לרוב ללא יתירות במערכות המרכזיות והחיוניות של המטוס ובראש וראשונה המנוע, הרוב המכריע של כלי ה GA הם חד-מנועיים ותקלה משמעותית במנוע בטיסה עלולה להסתיים בהתרסקות לא מבוקרת של המטוס וסכנת מוות לטסים. בנוסף רבים מטייסי ה-GA הם חובבי טיס לא מיומנים מאד בטיסה ולכן הם חשופים לאירועים רבים של חוסר ניסיון ומיומנות טיסה נמוכה, אשר עלולים להסתיים בהתרסקות.
אחת הגישות לפתרון בעיה זו היא ה-APS או Airframe Parachuting System אשר תפקידה הוא, שבמקרה ובטיסה מתרחשת תקלה חמורה אשר אינה מאפשרת המשך הטסת המטוס בצורה בטוחה למשטח נחיתה, או אירוע אחר אשר אינו מאפשר טיסה נשלטת, להוריד את המטוס לקרקע באופן מבוקר באמצעות מצנח בליסטי מיוחד – כך שהאנשים על המטוס לא יפגעו.
מערכת ראשונה מסוג זה פותחה במינסוטה בארה"ב בשנת 1980 על ידי מהנדס חובב תעופה בשם בוריס פופוב אשר נפצע קשה בתאונת גלשן כמה שנים קודם לכן. בוריס פופוב בנה מערכת שלמה הכוללת מצנח, מערכת שיגור בליסטית (רקטה) ומערכת פריסה של מצנח מיוחד הרתום לכלי הטיס אשר תפקידו להוריד את המטוס לקרקע בצורה נשלטת והצלת הנמצאים בכלי מפציעה חמורה או מוות. למערכת נתן את השם Ballistic Recovery System – BRS.
בשנת 1982 יצאו המערכות הראשונות לשוק וב-1983 בוצעה הפריסה המבצעית הראשונה אשר הורידה לקרקע בצורה בטוחה מטוס קל עם תקלת מנוע. פופוב יסד חברה בשם BRS אשר המשיכה בפיתוח המערכת כאשר האתגרים המרכזיים למערכת היו משקל קל, גודל מזערי, יכולת פריסת מצנח מהירה (שתאפשר היחלצות גם בגובה נמוך מאד), יכולת פריסה במהירות טיסה גבוהה (מענה לסוגי תקלות ואירועים שאינם תקלות מנוע דווקא) ומבנה מדולרי לטובת תחזוקה נוחה.
בשנת 1998 חברה BRS לחברת Cirrus Aircraft ויחד הן הוציאו את המטוס הראשון בעולם שקיבל רישיון מטעם ה-FAA, ה-Cirrus SR20. ה-SR20 היה מאובזר במערכת מצנח אינטגרלית בשם CAPS – Cirrus Airframe Parachuting System. ה-CAPS תוכנן לתת מענה לתקלות מנוע, לאובדן שליטה במטוס, אובדן הכרה של הטייס, התנגשות באוויר ותקלות מבניות קריטיות. בהמשך הותקנה המערכת גם על הדגם SR22.
המהירות הגבוהה ביותר בה הופעלה מערכת ה CAPS בהצלחה הייתה 187 קשר והגובה המזערי בו הופעלה בהצלחה היה 444 רגל מעל פני השטח.
השנה פרסם ה-FSF – Flight Safety Foundation (אחד מהארגונים הרציניים ביותר לניתוח בטיחות טיסה) את הסטטיסטיקה של מערכת ה CAPS והיא פשוט מדהימה.
המערכת הצילה ממוות או פציעה קשה 260 אנשים ב-143 אירועי בטיחות משמעותיים. כמעט כל האירועים בהם נהרגו אנשים למרות שהמערכת הופעלה היו עקב הפעלת המערכת מחוץ למעטפת
בשנת 2016 פותח ה CAPS הראשון למטוס סילוני קטן, ה-Cirrus Vision SF50. התקנת המצנח על ה-SF50 שונה מאשר על מטוסי הפרופלור והמצנח מותקן באף המטוס.
בישראל פועלת חברת סטארט אפ בשם ParaZero מב"ש המתמחה בייצור מצנחי הנצלה לרחפנים מסוגים שונים כולל מצנחים מיוחדים לכלים גדולים האמורים להטיס אנשים (Urban Air Mobility).