acf domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/iviation/domains/iviation.news/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121google-analytics-for-wordpress domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/iviation/domains/iviation.news/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121
באחת מטיסותיי האחרונות לחו"ל פנה נער בן 16 לקברניט המטוס ואמר לו שהחלום שלו הוא להיות טייס. ענה לו הקברניט, ״בעוד מספר שנים המטוסים יהיו ללא טייסים ולכן אני ממליץ לך לחלום על מקצוע אחר…״
מסתבר שהעתיד כבר כאן. אמנם זה יקרה בעוד כמה שנים, אבל התחזית היא, שעד שנת 2035 מטוסי נוסעים אוטונומיים קטנים יטיסו נוסעים בטיסות פנימיות קצרות ועד שנת 2050 מטוסי נוסעים אוטונומיים גדולים יפעלו ללא טייס בקוקפיט.
נשאלת השאלה, שהיום אולי נשמעת הזויה, אבל איך יראה העולם שלנו בעוד מספר שנים? 100 שנה?
האם באמת כלי טיס בלתי מאוישים על ידי טייסים יוכלו להטיס נוסעים? האם באמת בעוד מספר שנים יהיו מטוסים ללא חלונות? ואם כן, מה יעשו הנוסעים שחייבים לשבת ליד חלון במטוס ללא חלונות?
לגבי מטוסים ללא חלונות ההערכה היא, שייצור מטוס כזה יהיה אפשרי מבחינה טכנולוגית בעוד כ-10 שנים בקטגוריית מטוסי המנהלים ובעוד כ-15 שנה במטוסים אזרחיים. על פי התחזיות, המטוס כולו יכוסה מבחוץ במצלמות זעירות ושידור הווידאו החי יוקרן כתמונות פנורמיות בתוך המטוס מקצה לקצה במסכי מגע מסוג OLED. הלקוח יוכל לבחור מה הוא רוצה לראות על המסך: ברירת המחדל תהייה, מן הסתם, תמונת מציאות אמיתית, כלומר מה באמת מתרחש בשמים מחוץ למטוס. אפשרות אחרת – הפעלת מערכת בידור אישית וצפייה בסרט שיוקרן על גבי המסכים, לקיים שיחת וידאו או להקרין תמונות משפחתיות – כל זה יגדיר מחדש את כל חווית הטיסה ויוזיל את העלויות הכרוכות בהתקנת חלונות בגוף המטוס ובכך אף יקטינו את משקל המטוס.
ההתפתחויות הטכנולוגית מאפשרת לנו תחזית מעניינת לגבי העתיד כמו: מדפסת תלת-מימד שבאמצעותה נוכל להדפיס כמעט הכל: בתים, רהיטים, איברים וחלקי גוף וגם את המזון שלנו. המוח שלנו יהפוך לדיגיטלי. נוכל להתקין בו שבב, שיגרום לנו לעבוד בצורה מהירה ויעילה יותר. נוכל לשלוח הודעות קוליות והודעות טקסט בכוח המחשבה בלבד. מרחבי העבודה יהיו וירטואליים. נוכל לייצר הולוגרמות ולשדר את עצמנו למקומות שונים, להשתתף בכנסים, פגישות עבודה, וכו׳ מבלי לצאת מהבית.נוכל לגור במעמקי הים באמצעות ננו- צינורות פחמן שיאפשרו לנו לבנות גורדי שחקים עצומים גם בתוך האדמה בעומק של 25 קומות וגם בתוך הים. המים עצמם ייצרו אטמוספרה של אוויר מתאים לנשימה ויאפשרו מגורים במעמקי הים.
לא נצטרך לשפץ את הבית שלנו, כי הקירות יהיו עשויים ממסכי לד שיוכלו להשתנות בהתאם למצב רוחנו.
גם החופשה המשפחתית תוכל להיות בירח או במאדים (וזו לא תחזית משעשעת לעתידו של לועס מסטיק בזוקה), כי הם יהיו מיושבים.
אבל נראה כי העתיד כבר כאן, ומימוש כל התחזיות הללו איננו רחוק. הטכנולוגיות המתקדמות של היום כבר מגיעות להישגים מרשימים ומשמעותיים. דוגמאות? בבקשה:
בעבר מחשב תפס אולם גדול של 500 מ"ר; כיום כוח מחשוב עוצמתי פי כמה נמצא בטלפון החכם שבידי כל אדם. ההיסטוריה של התפתחות הסלולר הוכיחה שבשנות ה-50, כשחזו את הטכנולוגיה הסלולרית, לרבים זה נשמע הזוי. מרטין קופר, מהנדס וסגן נשיא חברת מוטורולה לשעבר, שנחשב לממציא טכנולוגיית הסלולר, חלם שלכל אדם יהיה מספר טלפון משלו. חלומו התגשם כשבשנת 1973 ביצע את השיחה הסלולרית הראשונה בעולם, בשדרה השישית בניו יורק, לנוכח עיניהם ההמומות של העוברים והשבים.
הטלפון הנייד שבו ביצע את השיחה היה אבטיפוס של הטלפון המסחרי הראשון של מוטורולה, שכונה "לבנה" (Brick) בשל מימדיו ומשקלו – כמעט קילוגרם. אמנם לטלפון היה יישום אחד בלבד – ביצוע שיחות יוצאות או נכנסות, והמכשיר היה כבד, מגושם ונועד בעיקר לשימוש העשירון העליון בשל מחירו הגבוה, אבל החלום של מרטין קופר התגשם וב-1983 ה"לבנה" יצאה לשוק והפכה למוצר מדף, נגיש לכל.
התקשורת הסלולרית והטלפון הסלולרי גרמו לאחת המהפכות הגדולות בתולדות התקשורת – ובחיים המודרניים בכלל. הם הביאו לשינויים במישור החברתי שאפשרו אינטראקציה במגוון פלטפורמות (טלפוניה, מסרונים, גלישה באינטרנט), קשר עם מדינות העולם השלישי והפיכת העולם כולו לכפר גלובלי.
בעשר השנים הראשונות היה הטלפון הסלולרי סמל לסטטוס של יוקרה ומעמד אבל כיום ניתן לרכוש אותו במחיר שווה לכל נפש. כיום, עם התפתחות הטלפון הסלולרי החכם, אנחנו נעזרים בסירי, במערכת הבינה המלאכותית ובבוטים.
גם המלחמות עברו מהפיכה: במלחמות המודרניות חזית המלחמה נמצאת לרוב מאחורי מסך המחשב, ועיקר המשימות בחיל האוויר – עד כדי 80%, מבוצעות היום על ידי כטב"מים. המזל"ט הראשון, ״זהבן״ מתוצרת התעשייה האווירית, נכנס לשימוש כבר ב-1980. לאור הצלחתו נתבקשו המפתחים לשפר את ביצועיו (להאריך את זמן הטיסה של המטוס באוויר, להעלות את תקרת השיוט שלו ולשפר את כישורי הנשיאה שלו).
מאז פיתחה התעשייה האווירית, ובמקביל לה חברות ישראליות נוספות, מספר גדול של דגמי כטב"מים לצרכים שונים. אלה כלים רב-תכליתיים בעלי ביצועים משופרים, אמינים ונושאי מערכות מתאימות למגוון משימות צבאיות ויישומים אזרחיים. איזו דרך עשו הכלים האלה, מהטיסנים הקטנים של פעם לקטלנים השקטים של היום, שמצוידים בטילים ופצצות, מבצעים סיכולים ממוקדים ותוקפים מטרות של ארגוני טרור.
יש כאלה האומרים, שבעתיד מקצוע הטייס עלול להעלם מן העולם, והדור הבא כבר יכלול כלי טיס משולבים, כלומר כאלה שיכולים לטוס עם טייס כשצריך או בלעדיו. העולם צועד בצעדי ענק לכוון הזה.
האם בעתיד נטוס במטוסים אוטונומיים, שהקוקפיט שלהם ריק? לדברי מנכ"ל חברת בואינג, דייב קלהון, הטיסות האוטונומיות המסחריות הן אפשרות ממשית, למרות שמימושן ייקח זמן. זה אינו מדע בדיוני. כיום יש יצרניות מטוסים שעוסקות בפיתוח וייצור של מטוסים כאלה, כמו חברת הסטארט-אפ XWING מצפון קרוליינה, ארה׳ב.
החברה נטלה שלדת מטוס ססנה והפכה אותה לכלי טיס נשלט מרחוק, שביצע משימות ניסוי אוטונומיות. כל נתוני הטיסה הוזנו מראש ותוכניות הטיסה הוגשו לפי הפרוטוקול. מאחר שאין עדיין למערכת האוטומטית אישור הפעלה מטעם רשות התעופה הפדרלית, ה-FAA, הטיסות עדיין מאוישות על ידי טייס ובמקרה הצורך הטייס יכול להתערב, לנתק את המערכת האוטומטית ולהטיס את המטוס בעצמו. אבל כל עוד ההתערבות אינה נדרשת, הוא נשאר בגדר צופה מהצד והמטוס מוטס מן הקרקע באמצעות מפעיל, שעוקב אחרי הססנה נעה על גבי המפה ומתקשר עם מערך הפיקוח האווירי.
בחברה ממתינים לאישור הרגולטור והצפי הוא הפעלת כלי הטייס כמטוס מטען עד סוף 2025 ועד לסוף העשור השתלבות כלי הטייס האוטונומיים גם בהטסת נוסעים. מטוסי המטען הם סוג של דריסת רגל ראשונית בשמיים, והם יחלקו את המרחב האווירי עם המטוסים המאוישים הטסים היום.
אם תהיתם למה לייצר מטוס אוטונומי ללא טייס, מסתבר שהכל מתחיל ונגמר בכסף. יצרניות המטוסים כמו חברת בואינג מחפשות טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך שיגדילו את רווחיהן וחברות התעופה עסוקות כל הזמן בצמצום עלויות. חלק מהוויתור על המרכיב האנושי בטיסה הוא גם היכולת לא להתחשב בפיזיולוגיה ובעייפות של הטייסים.
בשנת 2017 התפרסם דוח של הבנק השוויצרי UBS שהעריך כי כלי טייס בלתי מאוישים יוכלו לחסוך לתעשיית התעופה לא פחות מ-35 מיליארד דולר בשנה. זהו רק עניין של זמן עד שהמטוסים, שכבר היום מוטסים בחלקים גדולים של הטיסה על ידי טייס אוטומטי, יוכלו לבצע את כל מהלך הטיסה באופן אוטונומי.
גם טכנולוגיית הבינה המלאכותית מסייעת להתקדמות לעבר אוטומטיזציה מוחלטת על ידי פיתוח חיישנים בחלקו החיצוני של המטוס, שיוכלו לנווט את המטוס בבטחה.
מנגד ייתכן, שציבור הנוסעים דווקא יתנגד למטוסים אוטונומיים. חלקם יחששו לטוס במטוס ללא טייס גם אם מחיר הכרטיס יהיה זול יותר. לכן האתגר הגדול ביותר הוא דעת הקהל. מדובר בסופו של דבר בשינוי דרמטי מאוד. כשאתה מצוי בתוך צינור מתכת סגור, גדול ורועש, נע ונד בין שמים לארץ, לעתים בחוסר יציבות, בגובה רב ובתנאים מלאכותיים – ואין אף אחד בקוקפיט, לא נותר לך אלא להתפלל שמי שנמצא למטה מול מסך המחשב מקצוען שיודע היטב את עבודתו.
ולסיום שאלה, שמעניינת אותי במיוחד: האם במטוסים אוטונומיים עם קוקפיט לא מאויש, יטוסו הנוסעים גם ללא דיילים ודיילות בקבינה?
