גם המלחמות עברו מהפיכה: במלחמות המודרניות חזית המלחמה נמצאת לרוב מאחורי מסך המחשב, ועיקר המשימות בחיל האוויר – עד כדי 80%, מבוצעות היום על ידי כטב"מים. המזל"ט הראשון, ״זהבן״ מתוצרת התעשייה האווירית, נכנס לשימוש כבר ב-1980. לאור הצלחתו נתבקשו המפתחים לשפר את ביצועיו (להאריך את זמן הטיסה של המטוס באוויר, להעלות את תקרת השיוט שלו ולשפר את כישורי הנשיאה שלו).
מאז פיתחה התעשייה האווירית, ובמקביל לה חברות ישראליות נוספות, מספר גדול של דגמי כטב"מים לצרכים שונים. אלה כלים רב-תכליתיים בעלי ביצועים משופרים, אמינים ונושאי מערכות מתאימות למגוון משימות צבאיות ויישומים אזרחיים. איזו דרך עשו הכלים האלה, מהטיסנים הקטנים של פעם לקטלנים השקטים של היום, שמצוידים בטילים ופצצות, מבצעים סיכולים ממוקדים ותוקפים מטרות של ארגוני טרור.
יש כאלה האומרים, שבעתיד מקצוע הטייס עלול להעלם מן העולם, והדור הבא כבר יכלול כלי טיס משולבים, כלומר כאלה שיכולים לטוס עם טייס כשצריך או בלעדיו. העולם צועד בצעדי ענק לכוון הזה.
האם בעתיד נטוס במטוסים אוטונומיים, שהקוקפיט שלהם ריק? לדברי מנכ"ל חברת בואינג, דייב קלהון, הטיסות האוטונומיות המסחריות הן אפשרות ממשית, למרות שמימושן ייקח זמן. זה אינו מדע בדיוני. כיום יש יצרניות מטוסים שעוסקות בפיתוח וייצור של מטוסים כאלה, כמו חברת הסטארט-אפ XWING מצפון קרוליינה, ארה׳ב.
החברה נטלה שלדת מטוס ססנה והפכה אותה לכלי טיס נשלט מרחוק, שביצע משימות ניסוי אוטונומיות. כל נתוני הטיסה הוזנו מראש ותוכניות הטיסה הוגשו לפי הפרוטוקול. מאחר שאין עדיין למערכת האוטומטית אישור הפעלה מטעם רשות התעופה הפדרלית, ה-FAA, הטיסות עדיין מאוישות על ידי טייס ובמקרה הצורך הטייס יכול להתערב, לנתק את המערכת האוטומטית ולהטיס את המטוס בעצמו. אבל כל עוד ההתערבות אינה נדרשת, הוא נשאר בגדר צופה מהצד והמטוס מוטס מן הקרקע באמצעות מפעיל, שעוקב אחרי הססנה נעה על גבי המפה ומתקשר עם מערך הפיקוח האווירי.
בחברה ממתינים לאישור הרגולטור והצפי הוא הפעלת כלי הטייס כמטוס מטען עד סוף 2025 ועד לסוף העשור השתלבות כלי הטייס האוטונומיים גם בהטסת נוסעים. מטוסי המטען הם סוג של דריסת רגל ראשונית בשמיים, והם יחלקו את המרחב האווירי עם המטוסים המאוישים הטסים היום.