כשתהיו בפעם הבאה בטיסת-שהייה בפאריז, לכו לבקר בבית של טייס. וזה לא סתם טייס: מדובר בטייס יהודי, שנהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה בשנת 1917 בקרב-אוויר. שמו היה ניסים דה-קמונדו Nissim de Camondo. וזה גם לא סתם בית: מדובר בארמון של ממש.
לאחר נפילתו של נסים בקרב, הפך אביו את ביתו הפרטי, המפואר מאד של הבן, למוזיאון והעביר אותו לבעלות ממשלת צרפת. חדר מיוחד במוזיאון מוקדש להנצחת הטייס. שמורים שם המדים שלו (כולל החרב), ה-Log Book, המדליות שקיבל על הצטיינות בקרב וכן כמה צילומים שלו.
מוזיאון נסים דה קמונדו Musée Nissim de Camondo הוא מוזיאון לאמנות והוא ממוקם ברחוב מונסו בפריז, מול פארק מונסו, ברובע השמיני של העיר כמה מאות מטרים מ"שער הניצחון". בימים אלה נסגר המוזיאון לצורך שיפוצים והוא ייפתח שוב לקהל בעוד כשנה.
דה-קמונדו היה צאצא למשפחה יהודית מיוחדת ועשירה מאד. את עושרם עשו בני המשפחה במהלך המאה ה-19באימפריה העותומנית, כאשר מימנו לסולטן הטורקי הקמת מסילות ברזל ברחבי טורקיה. הם זכו להערכה רבה בחצר הסולטן, אך עזבו ונדדו בתחילה לאיטליה ואחר כך לצרפת. עושרם העצום השתווה לזה של הרוטשילדים (הענף הפריזאי) ומאוחר יותר הם גם התחתנו ביניהם.
יחד עם עוד כמה משפחות יהודיות עשירות הם ניסו, בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 להצטרף לחברה הצרפתית – שהייתה, כצפוי די אנטישמית – על ידי כך שהיו פעילים בחיי התרבות, האמנות והחברה של פריז. את הכסף שלהם שמחו הצרפתים לקחת אך לא נחסכה קנאה בקבוצה ה"זרה לערכי צרפת", וכמו במקרים רבים אחרים, הם לא הצליחו להיטמע באמת בחברה הצרפתית.
יחד עם זאת הם שמרו בביתם על ערכי היהדות ותרמו רבות לקהילה. המשפחות היהודיות העשירות (כמו משפחת Effrosi שהתעשרה באודסה מעסקים עם הצאר הרוסי) בנו באותם ימים בתי-פאר בסביבת פארק מונסו. אביו של ניסים דה-קמונדו בנה לעצמו ולבנו ארמון שהוא העתק מוקטן של ארמון ה"טריאנון". אפילו בנימין זאב הרצל, ששהה בפריז באותם ימים כעיתונאי שסיקר את משפט דרייפוס, התגורר בבית שליד ארמון דה-קמונדו.
אביו של נסים, משה דה קמונדו (1860–1935), היה אספן אמנות נלהב וקיבץ בארמון רהיטים, ציורים, שטיחים, שטיחי קיר, כלי פורצלן ותשמישי כסף מהמאה ה-18 בצרפת באיכות יוצאת דופן. שושלת שנכחדה באופן טרגי במהלך מלחמת העולם השנייה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התעקש נסים להתנדב לצבא הצרפתי. הוא התחיל את הקריירה כסייר-אוויר והפך לטייס. ב-1917, בחזית הסום Somme, הוא יורט על ידי מטוסי קרב גרמניים והופל. גופתו אותרה על ידי הגרמנים שאף קברו אותו.
האב האבל, שלא התאושש ממות בנו היחיד והאהוב, תרם את הארמון ואת תכולתו לממשלת צרפת בתנאי שלא יעשו בו שום שינוי. הוא גם מימן את אחזקת הבית כמוזיאון. כך עד היום. הסוף העצוב של כל שושלת דה-קמונדו הוא שבעת מלחמת העולם השנייה, תחת ממשל וישי, הועברו רוב בנות המשפחה, שהיו אלופות צרפת ברכיבה על סוסים, למחנה דראנסי ומשם לאושוויץ – ושם מצאו את מותן.