גליון 02/2023
אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה…
האמנם רק אלוהים יכול להציל אותו? הנה כמה מקרים מעוררי השתאות על אנשים ונשים שנפלו מהשמיים, בלי מצנח – ושרדו כדי לספר
מאת: אילן הייט
acf domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/iviation/domains/iviation.news/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121google-analytics-for-wordpress domain was triggered too early. This is usually an indicator for some code in the plugin or theme running too early. Translations should be loaded at the init action or later. Please see Debugging in WordPress for more information. (This message was added in version 6.7.0.) in /home/iviation/domains/iviation.news/public_html/wp-includes/functions.php on line 6121
כתבה המשוררת דליה רביקוביץ, הלחין יאיר רוזנבלום, שר שלמה ארצי:
"אם אדם נופל ממטוס באמצע הלילה, רק אלוהים לבדו יכול להרים אותו."
אך זה לא קורה רק בשירים. בתולדות התעופה יש כמה וכמה מקרים מתועדים, בהם אנשי צוות אוויר או נוסעים שטסו בטיסות מסחריות, מצאו עצמם נופלים ממטוס. האם הייתה שם התערבות אלוהית שעזרה להם להתרומם?
אלה שאספר עליהם כאן נפלו מגובה רב, ללא מצנח, או עם מצנח שלא נפתח – ונשארו בחיים. הם נפצעו, נחבלו – אך שרדו את החוויה המפחידה.
כדאי לדעת: גוף האדם אינו אווירודינמי במיוחד ובנפילה חופשית, כפי שיודע כל צנחן חובב, הוא יגיע מהר מאד למהירות הסופית של כ- 200 עד 240 קמ"ש. במהירות הזו, התאוטה הפתאומית המתרחשת בעת פגיעת הגוף בקרקע או במים תביא בדרך כלל למוות מידי. ואולם, מסתבר שהיו כמה ברי מזל – וברות מזל – שאיכשהו שרדו את החוויה המפחידה הזו.
הנה כמה מהמקרים, שכולם מתועדים ואפשר לגגל אותם בקלות:
המקרה הראשון, המתועד בצורה מסודרת ומוסמכת, של שורד מנפילה ממטוס שייך לנווט רוסי בשם איבן צ'יסוב (Ivan Chisov). בשנת 1942, בזמן מלחמת העולם השנייה, סגן איבן צ'יסוב היה חלק מצוות של מטוס הפצצה "איליושין 4", שהותקף ונפגע על ידי מטוסי קרב גרמנים של ה"לופטוואפה". הם היו בגובה 23,000 רגל, יותר מ- 7 ק"מ, כאשר אנשי הצוות האחרים ראו את הנווט צ'יסוב קופץ מהמטוס הפגוע. לדבריו, הוא המתין עם פתיחת המצנח מחשש פן הגרמנים יירו בו במהלך ההנמכה, אך איבד כנראה את הכרתו מחוסר חמצן ולא משך את ידית פתיחת המצנח.
צ'יסוב פגע בקרקע בדיוק בשיפועו של נקיק תלול ומכוסה שלג. הוא החליק במורד הנקיק, התגלגל ו"חרש" את דרכו עד הקרקעית. כוחות קרקעיים רוסים ראו את הנפילה וחילצו אותו, כשהמצנח הלא פתוח קשור לגבו. לאחר כמה דקות הוא חזר להכרה ושוחח עם המחלצים. בנפילה הוא נחבל קשות בעמוד השדרה וסבל משבר באגן. הוא טופל ונותח וחזר לטוס אחרי 3 חדשים. הוא נפטר בשנת 1986, בגיל 70.
המקרה הידוע הבא התרחש אף הוא במהלך גיחת הפצצה במלחמת העולם השנייה, אך הפעם היה זה מטוס B-17 אמריקני שהיה בגיחה בשמי צרפת, בעת תקיפת המספנות של Saint-Nazaire. בגובה של 22,000 רגל המקלען האחורי אלאן מגי (Alan Eugene Magee) עזב את עמדתו לאחר שזו נפגעה מאש נ"מ ושותקה. הוא הספיק לראות שמצנחו נפגע מהירי ואז נשאב החוצה דרך חור גדול שנוצר בדופן המטוס. הוא איבד את הכרתו ונפל עד שפגע בגג זכוכית של תחנת הרכבת של העיירה – ומשם לרצפת התחנה, כשהוא פצוע קשה. הוא נלקח בשבי וטופל. הוא נפטר בשנת 2003, בגיל 84. בעיר Saint Nazaire הוקמה, 50 שנה לאחר מכן, מצבה לזכרו ולזכר חבריו לצוות.
עוד סיפור מאותה המלחמה הוא זה של סגן ניקולאס אלקמיד (Nicholas Stephen Alkemade), שהיה מקלען אחורי במפציץ "לנקסטר" בריטי, בגיחת הפצצה בשני ברלין. מטוסו נפגע על ידי מטוס קרב גרמני והוא ראה את מצנחו עולה באש במטוס הבוער. אלקמיד העדיף לקפוץ החוצה ונפל מגובה של 18,000 רגל. נפילתו נעצרה כשחלף דרך חורשת עצי אורן גבוהים וערימות של שלג. הוא רק נקע את רגלו.
אלקמיד נחקר על ידי הגסטפו שלא האמינו לסיפורו, עד שמצאו את שרידי המטוס שלו, עם המצנח השרוף. הם אפילו נתנו לו אישור רשמי על כך. במחנה השבויים הוא היה סלב. הוא נפטר בשנת 1987, בן 64.
המקרה הבא כבר התרחש שנים לאחר המלחמה, בשנת 1972, אך הוא התחיל מפיגוע טרור. מטוס נוסעים של חברת התעופה JAT, שהייתה חברת התעופה הלאומית של יוגוסלביה (עד שהמדינה התפרקה) התפוצץ בשמי צ'כוסלובקיה, כתוצאה ממזוודת נפץ. המטוס שהיה בשיוט בגובה 33,000 רגל והתפרק לגורמים, חוץ מחלקו האחורי. בתוך החלק הזה נמצאה דיילת האוויר ווסנה וולוביץ (Vesna Vulović) שנמחצה על ידי עגלת קייטרינג ולא עפה החוצה. למזלה היא התעלפה מיד ולא סבלה מהיפוקסיה כאשר החלק של המטוס צנח לאדמה מגובה רב.
היא נמצאה על ידי איכר צ'כי שהיה פרמדיק במלחמה ושהחזיק אותה בחיים עד הגעת אמבולנס. פציעותיה היו קשות אך היא התאוששה, נחשבה לגיבורה לאומית וחזרה לעבוד בחברה. מאוחר יותר, עם התפצלות יוגוסלביה, הפכה וולוביץ לפעילה פוליטית למען דמוקרטיה בסרביה. היא הלכה לעולמה בשנת 2016, בת 66.
האירוע הבא היה תוצאה של התנגשות אווירית בין מטוס נוסעים של חברת "אירופלוט" הרוסית ובין מפציץ "טופולב 16" של חיל האוויר הסובייטי, בשנת 1981, במזרח סיביר. ההתנגשות בין שני המטוסים, בגובה של כ-17,000 רגל הביאה להתפרקותם באוויר. כל הנוסעים ואנשי הצוות בשני המטוסים נהרגו, חוץ מלריסה סוויטסקייה (Larisa Savitskaya) שהייתה בירח-דבש עם בעלה. עם הפגיעה היא מצאה את עצמה מונחת בתוך חלק קרוע מגוף המטוס שבגלל צורתו גלש לקרקע לאט יותר משאר החלקים ונחת בשטח ביצתי. היא סבלה משברים אך טופלה והתאוששה. הפיצוי שקבלה מ"אירופלוט" היה שווה ערך לכ-$25. ה-KGB אסר עליה לספר, במשך שנים, על המקרה בגלל מעורבותו של המפציץ הצבאי בתאונה.
בצילום: ז'וליאן קואפצ'ה, בבית החולים. נדדה לבדה ביערות במשך 11 יום (מתוך עמוד האינסטגרם של Juliane Koepcke)
סיפורה של ז'וליאן קואפצ'ה (Juliane Koepcke) הוא מיוחד בכך שאחרי שהיא נפלה מן השמים, השורדת היחידה מתאונה, לא היה לידה איש כדי לטפל בה. היא נדדה לבדה במשך 11 יום ביערות הגשם של האמזונס, עד שנמצאה על ידי דיג מקומי. ז'וליאן הייתה בת 17 בשנת 1986, כאשר במהלך טיסה פנימית בפרו נקלע המטוס שבו טסה לסופה עזה, נפגע כנראה מברק והתפרק באוויר. היא נשארה קשורה בחגורה למושב שלה ונפלה אתו מגובה של כ-10,000 רגל. נחיתתה רוככה על ידי עצי הג'ונגל ופציעתה העיקרית הייתה שבר בעצם הבריח, כמה חתכים מדממים וזעזוע מוח. למזלה, בנעוריה היא עברה אימוני הישרדות ויישמה את הידע שלה בטיפול רפואי בעצמה ובהליכה לאורך נחלים עד שהגיעה למחנה זמני של דייגים. משם העבירו אותה למקום ישוב והיא שבה לציוויליזציה. היום היא ביולוגית, חוקרת ידועה של יונקים בדרום אמריקה – בעיקר עטלפים.