איגוד הטייסים הבינלאומי, IFALPA: מנוחה בזמן טיסה היא חלק אינטגרלי מבטיחות הטיסה

מתקני המנוחה של צוות הטיסה חיוניים לאיכות המנוחה, ולכן גם לכשירותם ולערנותם של אנשי צוות הטיסה בטיסות המופעלות בצוות מתוגבר. מיקומו של מתקן המנוחה משפיע על הזמן הנדרש להגיע ממנו לתא הטייס ועל נוחות הגישה אליו.

כדי להבטיח מנוחה מיטבית וגישה נוחה לתא הטייס, עמדת הפדרציה הבינלאומית של איגודי הטייסים (IFALPA) היא כדלקמן:

1. מיקום וגישה: מתקן המנוחה של צוות הטיסה צריך להימצא בחלקו הקדמי ביותר של המטוס, כדי לאפשר גישה מיידית וללא מכשולים לתא הטייס.
2. קרבה לתא הטייס: לקרבה זו חשיבות רבה מבחינת בטיחות, ביטחון, נוחות וזמינות מיידית. מיקום המתקן במרכז המטוס או בחלקו האחורי יחייב את אנשי צוות הטיסה לעבור בתא הנוסעים. במהלך השירות בתא, המעברים עלולים להיות חסומים בעגלות שירות או בנוסעים. הדבר עלול לעכב את חזרתו של איש צוות לתא הטייס בעת מצב חריג, ובייחוד את חזרתו של קברניט המטוס, אם הוא נמצא במנוחה, וליצור סיכון תפעולי ובטיחותי שאינו מתקבל על הדעת. במצבים כגון לאחר מערבולות קשות, בעת אירוע עשן או במהלך פעולות לכיבוי אש, המעברים עלולים להיחסם או שהראות עלולה להיפגע, וחזרת איש הצוות לתא הטייס תתעכב עוד יותר.
3. שימוש בלעדי ותפוסה: מתקן המנוחה צריך לעמוד לרשות צוות הטיסה בלבד. בתפעול רגיל, התפוסה המרבית המקובלת היא שני אנשי צוות במתקן. העמדת המתקן לרשות אנשי צוות נוספים מגדילה את הסבירות להפרעות ועלול לפגוע באיכות המנוחה, בייחוד כאשר זמני המנוחה שלהם שונים. יש להפריד בין אזורי מנוחה סמוכים באמצעות קיר או מחיצה. כאשר המיטות ממוקמות זו מעל זו, יש לספק לכל הפחות וילון המפריד ביניהן.
4. דלת מאובטחת: אזור המנוחה של צוות הטיסה צריך להיות מצויד בדלת מאובטחת שהגישה דרכה מותרת לאנשי צוות הטיסה בלבד, למעט במקרה חירום שבו נדרשת גישה של אנשי צוות אחרים.
5. הפרדה מתא הנוסעים: וילונות או מחיצות מבד כבד אינם אמצעי מתאים להפרדת מתקן המנוחה מתא הנוסעים או מאזורי מנוחה אחרים של הצוות.
6. בקרת טמפרטורה: השוהים במתקן המנוחה צריכים להיות מסוגלים לכוון את הטמפרטורה בו. רצוי שלכל אחד מהם תהיה אפשרות לכוונון עצמאי.
7. רעש: הרעש החודר למתקן המנוחה מבחוץ אינו צריך לעלות על רמות רעש מקובלות. מקורות רעש אפשריים כוללים דלתות, תאי אחסון, מטבחים, שירותים, רמקולים של מערכת הכריזה, וכן פעילות ושיחות של אנשים.
8. תאורה: יש להגן על מתקן המנוחה מפני חדירת אור מבחוץ. כאשר שוהה בו יותר מאדם אחד, יש למנוע גם הפרעות אור בין השוהים במתקן.
9. פרטיות: אם במתקן המנוחה יש יותר ממשטח שינה אחד, יש לדאוג לפרטיותו של כל אחד מן השוהים בו.
10. שירותים ייעודיים: יש לספק חדר שירותים המיועד לצוות בלבד, בצמוד למתקן המנוחה או בקרבתו. הפתרון הרצוי הוא שחדר השירותים יהיה חלק ממתקן המנוחה ויאפשר גישה פרטית ובלעדית לשוהים במתקן ולצוות שבתא הטייס. לכל הפחות, צוות הטיסה צריך להיות מסוגל לשלוט בגישה אליו. יש להסתיר מעיני הנוסעים את המעבר בין מתקן המנוחה לחדר השירותים, כדי לשמור על פרטיות אנשי הצוות בכניסתם ובצאתם.
11. מחסום משני: אם מותקן במטוס מחסום משני, מתקן המנוחה של צוות הטיסה צריך להימצא בצדו של המחסום הפונה לתא הטייס.
12. קביעת מאפייני המתקן: מיקומם, תכנונם והמפרט של מתקני המנוחה ייקבעו בהסכמה הדדית בין נציגי צוות הטיסה לבין חברת התעופה או מפעיל המטוס. אין להפעיל מתקני מנוחה חדשים עד ששני הצדדים יקבעו כי הם בטוחים ומתאימים לשימוש.