השקעות: מה צפוי לנו אחרי הקורונה?/ דן דוברי
אנו נמצאים בעיצומו של משבר שאיש לא היה מוכן אליו. זה הגיע אלינו בהפתעה, בזמן מאוד לא טוב: אין יציבות בניהול המדינה, אנחנו חווים משבר אקלימי, יש גירעון גדול בתקציב
אנו נמצאים בעיצומו של משבר שאיש לא היה מוכן אליו. זה הגיע אלינו בהפתעה, בזמן מאוד לא טוב: אין יציבות בניהול המדינה, אנחנו חווים משבר אקלימי, יש גירעון גדול בתקציב
בעולם התעופה ידועה הבדיחה השחוקה לפיה כדי להפוך למיליונר מהשקעות בתעופה צריך ראשית להיות מיליארדר, להשקיע – ולחכות כמה שנים… האמת מאחורי הבדיחה היא, שהתעופה היא ענף, שלצד ההשקעות העצומות
עולם התחבורה בכלל ועולם התעופה בפרט עברו השנה טלטלה שלא הייתה כדוגמתה. מהותו של עולם התחבורה היא תנועה – באוויר, בים וביבשה; משבר הקורונה הגביל בעיקר את התנועה, ויחד עם
נגיף הקורנה מציב לענף התעופה אתגר שהוא ככל הנראה, הגדול ביותר מאז היווסדו. קשה עדיין להעריך מתי הוא יסתיים ובאיזה אופן ועדיין ניתן לקבוע כי ענף התעופה ישנה את פניו,
בשמונת החודשים האחרונים, מתמודדת חברת התעופה ישראייר באופן שונה ולא שגרתי עם המשבר הגדול ביותר בתולדות ענפי התיירות והתעופה. ישראייר לא השביתה, אף לא ליום אחד, את מטוסיה, כשליש מעובדיה
דווקא בשעתה הקשה ביותר מקבלת התעופה הישראלית רגעי חסד. דווקא בימים הללו, בהם מאות טייסים מקורקעים ועשרות מטוסים ניצבים דומם ברחבות החניה, מתפתחת ההכרה בציבור הישראלי שמדינה חפצת חיים צריכה
אחד המגזרים שהושפעו יותר מכל מנגיף הקורונה (COVID-19) הוא סקטור תעבורת הנוסעים האווירית. נפח הטיסות צנח ב-75%-90% בתוך חודש אחד, בהתאם לאזור הגיאוגרפי, וזאת עוד מבלי לקחת בחשבון את המדינות
ענף התעופה נמצא כיום בשעתו הקשה ביותר. משבר הקורונה הינו משבר מתעתע אשר מועד תחילתו ידוע אך סופו לוט בערפל. לאורך ההיסטוריה היו מקרים מועטים בהם ענף התעופה נעצר, וגם
צלם המערכת, רון גפני, יצא לפרויקט צילומי מיוחד, שמתעד את שדה התעופה הבינלאומי שלנו בזמנים שלא הכרנו. בתקופה קשה זו, בה כל תעשיית התעופה ולווייניה, כמו תיירות ובתי מלון, למשל,
הממשלה הגרמנית שולחת לחברת התעופה "לופטהנזה" גלגל-הצלה בצורת 9 מיליארד אירו (€), תוך הבנה שתכנית החילוץ תכלול גם אפשרות להטלת ווטו על ידי הממשלה במקרה של ניסיון השתלטות עוינת על
וועידת ישראל לתעופה 2020 עומדת השנה בצל משבר הקורונה העולמי. לראשונה בהיסטוריה האנושית עצרו בני האדם את גלגלי הכלכלה כדי להציל חיי אדם. סגירת השמים והגבולות פגעו נואשות בכלכלה העולמית
"ראיינאייר," חברת החסך (Low Cost) הגדולה בעולם, הודיעה היום כי תפעל כנגד ה"ההלאמה" החלקית והזמנית של יריבתה הגרמנית, בטענה כי תוכנית הסיוע מהווה "סיוע לא חוקי של מדינה" הפוגעת בתחרותיות.
טייסי חברת "יונייטד" הגיעו להסכם עם החברה: הקטנת שעות ה-Schedule בתמורה לאי-הוצאת טייסים לחל"ת (Furlough). הפחתת שעות הטיסה תמנע הוצאה של כמעט 3,000 טייסים לחל"ת. חברות תעופה אחרות נוקטות בדרכים
משבר הקורונה היכה בנו, כמו שהכה בכל העולם, ובפרט בעולם התעופה. אם התעופה הישראלית טסה בעבר עם יד קשורה מאחרי הגב לאור מגבלות הבטחון, מגבלות קוסמופוליטיות ועוד, הרי שחצי השנה
בסוף 2019, לאחר הוצאתם משירות של מטוסי ה-747-200, עליהם טסתי במשך כתריסר שנים, הספקתי לחדש את הכשרתי כקברניט ובוחן בצי 737 ולצבור מעט נסיון בטרם מצאתי את עצמי בחל״ת באמצע
תחרות? בוודאי. אבל התעופה הישראלית קודם/ קב' מידן בר, יו"ר איגוד הטייסים הישראלי גיליון מיוחד וחגיגי זה יוצא לאור לקראת ועידת ישראל לתעופה 2020 באחת התקופות המאתגרות והקשות שידענו בענף,
חברת "יונייטד" האמריקנית החליטה להשתמש ברובוט, המייצר תרסיס חיטוי קוטל חיידקים ושמשקלו קצת פחות מ-50 ק"ג, במסגרת מאמציה לשכנע את קהל הנוסעים שהטיסות בזמן מגיפת ה"קורונה" הן בטוחות. הרובוט, ששמו
הרעיון הוא עתיק יומין: האפשרות שצורת חיים כלשהי שמקורה בפלנטה אחרת תזהם את כדור הארץ, או החשש שמשהו שצמח וחי כאן יגיע לעולמות אחרים. לחששות אלה יש כבר היסטוריה ארוכה.
כשעולם התעופה עצר מלכת בעקבות משבר הקורונה, בחטיבת תעופה של התעשייה האווירית זיהו את המשבר, והפכו אותו להזדמנות בתחום הסבות מטוסי נוסעים למטוסי מטען. במהלך חודשי הסגר ראשון, קיבלנו פניות
קיים קושי רב להתגבר על המרחק הגיאוגרפי והבדלי השעות, אך הנכונות של כל הנשים לקחת חלק בקבוצה ולדאוג לעתיד טוב יותר
נתבקשתי לכתוב מאמר לקראת וועידת התעופה הקרבה ובאה. אני מניח שהפניה אלי הייתה בעקבות ניסיוני כמנכ"ל בכלל וכמנכ"ל אל על בפרט. בהתבסס על ניסיוני, אכן יכולתי לכתוב מאמרים מלומדים צופי
לדברי בית הספר, בכל חברות התעופה בעולם אין דרישה לטייסים חדשים – בעלי ניסיון או חסרי ניסיון – בעתיד הנראה לעין. "יהיה זה הוגן מצדנו להסביר את הצפי לעתיד לחניכי הטייס שלנו בצורה
המחקר של משרד ההגנה (DOD) תומך במחקרים קודמים האומרים כי מערכות האוורור במטוסים מסננות את האוויר ביעילות ומסלקות חלקיקים שעלולים לשאת ולהעביר את הווירוס.